חזן ואח' נ' ליבר ואח'

עניינה של החלטה זו הינה בבקשת הנתבעים 1 ו-2 (להלן: המבקשים) שהוכתרה כבקשה "להוצאת תצהיר גילוי מסמכים מטעם התובעים מיום 8.10.17 מתיק בית המשפט".

לצורך הרקע הדיוני הרלוונטי לבקשה, יצוין כי במסגרת החלטתי בישיבת הקד"מ שהתקיימה ביום 12/9/17, הוריתי לצדדים על הגשת תצהירי עדות ראשית, וכן על קביעת התיק לשמיעת ראיות וסיכומים בעל-פה ליום 10/4/18. תצהיר התובעים הוגש ביום 19/10/17.

במסגרת בקשתם דנן, מלינים המבקשים על כך שביום 8/10/17 נערך על ידי התובעים תצהיר גילוי מסמכים מטעמם (נוסף לזה שנערך על ידם ביום 21/12/14) כאשר נטען כי הגשתו הייתה ללא בקשה והעדר מתן הסבר מדוע נערך רק כעבור זמן רב.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי אין מקום להורות על פסילת התצהיר הנדון (פסילה אשר משמעותה אפשרות תחולת הסנקציה על מעמד המסמכים הקבועה בתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

ראשית, יובהר למען הסדר הטוב, כי הבקשה ל-"הוציא" את התצהיר הנדון "מתיק בית המשפט" (כפי שהתבקש בסעיף 6 לבקשה) לא נהירה מהבחינה האופרטיבית, שכן תצהיר זה לא הוגש מעולם לאחר עריכתו לתיק בית המשפט.

לגופו של עניין; גם אם אכן יש לתמוה מדוע תצהיר גילוי משלים מטעם התובעים לא הומצא לצדדים בשלב מוקדם יותר (ובפרט מקום בו עולה כי מרבית המסמכים נשוא התצהיר הנדון נערכו בשנים 2014-2015), לא שוכנעתי , נוכח השלב הדיוני בו נמצא ההליך, כי ייגרם למבקשים (או לנתבעים הנוספים) עיוות דין או נזק שאינו ניתן לריפוי על ידי הטלת הוצאות. כן, לא מצאתי כי יהיה בהתרה בדיעבד של המצאת התצהיר כדי להביא לסרבול ההליכים מקום בו תצהירי המבקשים (וכן תצהירי הנתבעים הנוספים) טרם הוגשו. העדפת חקר האמת במקרה דנן עדיפה על פני העדפת הצדק הדיוני. לצד זאת, יובהר כי אין בהיעתרותי זו כדי לפגוע בזכותם של מי מהנתבעים להעלות טענות כנגד קבילות או משקל של אי אלו מהמסמכים (ואחרים) אשר נכללו במסגרת התצהיר המשלים (מבלי שהערה אחרונה זו תתפרש כקביעת מסמרות בעניין זה).