ת"א 20343-07-12 רוואש נ' מויאל הנדסה בע"מ ואח'

א.רקע:

1.תביעה זו עניינה טענת התובע לשותפות בין הצדדים בפרוייקט בניה במגרש 13317 בקרית מוצקין (חלק מחלקה 622 בגוש 10426).

ב.חברת א.ג.ר. יזום והשקעות בע"מ:

2.בראשית סיכומיהם, העלו הנתבעים טענת "חוסר יריבות ו/או עילה", מן הטעם שאין לתובע עילת תביעה אישית, אלא ככל שיש עילת תביעה, הרי שהיא קיימת לחברה הנ"ל, שההסכם משנת 2011 היה אמור להיחתם עימה ולא עם התובע באופן אישי, וכל ההתנהלות היתה אמורה להיעשות מול החברה ולא מול התובע באופן אישי.

3.דין הטענה להידחות. מעיון בכתב ההגנה עולה שהנתבעים לא טענו כל טענה כזו או דומה לה. הפעם היחידה שבה הזכירו את החברה או התייחסו אליה בכתב ההגנה המתוקן היתה בסעיף 40, שם נטען, "למען הסדר הטוב" כי הכספים למימון הערבות הופקדו על ידי החברה ולא ע"י התובע באופן אישי. עובדה זו נכונה כמובן, אבל גם אם התובע הוא בעל דברם של הנתבעים, הוא רשאי לשלם כספים באמצעות חברה שבבעלותו. הנתבעים לא טענו בכתב ההגנה לחוסר יריבות מכיוון שלא עומדת לתובע עילת תביעה אישית, והעלאת טענה זו בסיכומיהם, ועוד כ"טענה מקדמית" היא הרחבת חזית בלתי מוסכמת ובלתי ראויה, שאני דוחה אותה.

ג.ההתקשרות הקודמת בין הצדדים:

4.ביום 17.11.09 נחתם "הסכם מייסדים להקמת חברה" בין התובע (להלן: רואש) לנתבעת 1 (שתקרא להלן: חברת מויאל), להקמת חברה שתיגש למכרז שפירסם המינהל בספטמבר 2009. בהסכם נקבע שהצדדים חפצים לקבוע ולהגדיר את מסכם היחסים המשפטיים שביניהם במסגרת הוראות ההסכם הזה. המסגרת שנקבעה היא חלוקת מניות בחברה, כל צד 100 מניות, למטרת רכישת קרקע במתחם כורדאני, בניית דירות מגורים ושיווקן. הוסכם שהשקעת הצדדים תהיה 50% לכל צד, וכי הצדדים יפעלו יחד ובמשותף בעניני החברה, כשצד ב', הוא חברת מויאל, יגיש הצעה במכרז של המינהל, ויפעל מול היועצים, המתכננים והאדריכל, לביצוע עבודות התכנון, וכן יפעל להוצאת מכרזים לבניה. הוסכם שצד א', הוא רואש, יפעל גם הוא בנושא הכנת המכרז, בחירת אדריכל, עבודה מולו ומול המינהל והמוסדות, שיווק הפרוייקט, הקמת מערך מכירות, ועבודה מול הדיירים. סוכם, שמייד עם מתן הודעה על זכיית צד ב' במכרז, יועבר הפרוייקט לניהול ולטיפול של החברה במשותף. תקופת קיומה של החברה לא הוגבלה בזמן, אך לכל אחד מהצדדים היתה זכות לפרוש מהחברה בהודעה של 60 יום מראש. עוד הוסכם, בסעיף 17, ש"סכסוך או חילוקי דעות שיתגלעו בין הים בכל ענין הנוגע לשותפות דרך ניהולה וחיסולה ימסר על ידם להכרעתו של בורר יחיד...".

5.ההצעה שהוגשה על ידי הצדדים במכרז לא זכתה. החברה המשותפת לא הוקמה. בין הצדדים נפלה מחלוקת, אם הסכם זה הוא הסכם שותפות. התובע טוען שזהו הסכם שותפות, שלא הוגבל בזמן וחל גם על כל התקשרות עתידית. הנתבעים טענו שזה אינו הסכם שותפות. במסגרת זו טענו, כי לפי הגדרת השותפות בפקודת השותפויות, שותפות היא "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר". מכיוון שהכוונה היתה לייסד חברה, טענו הנתבעים, שזו אינה שותפות, ופקודת השותפויות לא חלה. אני דוחה טענה זו. הצדדים להסכם אינם חברי תאגיד שהואגד לפי דין אחר. למרות שזו היתה כוונתם, הכוונה הזו לא מומשה, ועד שלא יאוגדו, הם אינם "חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר".