פלונית נ' ד.י. ואח'

לפניי תביעה לפיצויים בגין "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

המחלוקות המרכזיות

1. התובעת, ילידת 24.1.79, נפגעה ביום 16.7.14 בתאונה שארעה במפגש בין רוכבת אופניים לבין רכב. על אף הכחשה גורפת בכתב ההגנה, מתברר כי בעצם אין מחלוקת, שבבוקר אותו יום, בעת שהתובעת היתה בדרכה לעבודתה רכובה על אופניה, אופניים חשמליים (להלן: "האופניים"), נפגעה התובעת בהתקלות ברכב הנתבע 1 (להלן: "הרכב" או "המונית") ובשל כך נחבלה (להלן: "התאונה").

2. עם זאת, הצדדים חלוקים, הן - באשר לנסיבות התאונה, הן - בסוגית החבות והן - בשאלת הנזק.

3. באשר לנסיבות התאונה, לגרסת התובעת (כפי שנמסרה כבר בכתב התביעה) נגרמה התאונה בגין פתיחת דלת הנהג בצידו השמאלי של הרכב, כאשר עמד לצד המדרכה מימין לנתיב רכיבתה על אופניה. לפי עדותה הדלת נפתחה באופן מפתיע ולתוך נתיב רכיבתה, מה שהוביל להתקלות התובעת על אופניה בדלת הרכב. ההתקלות גרמה לנפילתה של התובעת אל הכביש ולנזק הגוף שנגרם לה.

4. בכתב ההגנה מכחישים הנתבעים באופן גורף את גרסת התובעת כפי שנמסרה בכתב התביעה, ואינם מוסרים גרסה נגדית. עם זאת, מהודעה שנתן נהג המונית, הנתבע 1 (להלן: "הנתבע" או "נהג המונית"), במשטרה - למעלה משלושה חודשים לאחר התאונה [ההודעה הוגשה בנדון כראיה מטעם הנתבעים], מתברר כי הנתבע מסר גרסה, לפיה ארעה תאונה. לפי הגרסה שמסר למשטרה, עמד נהג המונית בחניה בצד הכביש, וגברת על אופנייים פגעה במונית, "בצד שמאל" (כפי שהוסף בתחתית ההודעה בכתב יד שונה), ונפלה. רק בתצהיר שנתן הנתבע והוגש כעדות ראשית מטעם הנתבעים, מתבררים לראשונה פרטי גרסתו; לפיה, בעת קרות התאונה עדיין לא פתח את הדלת, באשר - הוא ישב במונית והתלבט אם לצאת מהרכב "לקנות משהו" או לוותר על הקנייה ולנסוע. לגרסתו זו, בעודו יושב ומתלבט, "נכנסה במראת הצד השמאלית שלי רוכבת אופניים שהיא התובעת".

5. באשר לנזק הגוף, התובעת פנתה למל"ל בתביעה בגין תאונת עבודה, וועדות רפואיות של המל"ל (להלן: "הועדות") קבעו לה נכויות זמניות לתקופות ובשיעורים משתנים למשך למעלה משנתיים, מיום התאונה ועד ליום 31.10.16; והחל מיום 1.11.16 נקבעה לה - נכות צמיתה בשיעור של 15% בגין פגיעה בכתף ימין; זאת - לפי הוראת ס' 41(4) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), בצירוף 1/4 – לפי הוראת תקנה 15 לתקנות; היינו נכות שמסתכמת מבחינת המל"ל בכל הקשור לבסיס תשלומיו לפי הדין - לשיעור של 18.75%. על רקע הנכות לפי דין שנקבעה בענייננו, קיימת בין הצדדים מחלוקת לגבי שיעור הנזק, לרבות - קיומה ושיעורה של נכות התפקודית.

6. בענין החבות, מפנים הנתבעים לכך שככל שלא תתקבל גרסת התובעת לתאונה, ובית המשפט יעדיף את גרסת הנתבע, נהג המונית, לפיה, בעת קרות התאונה - אך ישב במונית חונה (במקום מותר), הרי שאין מדובר בתאונה שהיא בגדר הגדרת "תאונת דרכים" שבסעיף ההגדרות בחוק הפלת"ד; ולחילופין – שבכל מקרה, גם אם תתקבל הגרסה שהנתבע פתח את הדלת טרם עצם קרות התאונה, אין בפתיחת הדלת בענייננו "שימוש ברכב מנועי".

7. לענין שאלת הכיסוי הביטוחי של "שימוש ברכב מנועי", עוד אפנה כבר עתה לכך, שלשון הסעיף הרלוונטי בפוליסת ביטוח החובה לרכב (להלן: "הפוליסה") – ס' 3 שכותרות "חבות המבטח" היא:

   "בכפוף לתנאי פוליסה זו, מבטח יחוב לפי הוראות סעיף 3 לפקודת הביטוח, לאמור: