ת"א 20293-03-15 צ'רלטון בע"מ נ' הוריש

המבקש הגיש בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן: חוק החברות).

בבקשה מפרט המבקש את ה"קשיים" הקיימים לגרסתו בתביעה שהגישה המשיבה כנגדו, על מנת ללמוד על סיכוייה הנמוכים של התביעה.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את התביעה הן משום שסיכויי התביעה אינם נמוכים כפי שטען המבקש והן משום שהמבקש כלל לא התייחס בבקשתו למצבה הכלכלי של המשיבה ולטעם שבגינו יש להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו המבקש למקרה ותידחה תביעת המשיבה.

סמכותו של בית המשפט לחייב חברה המגישה תביעה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע קבועה בסעיף 353א' לחוק החברות:

ערובה להוצאות משפט (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 13) תש"ע-2010

353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

מטרתו של סעיף זה היא להבטיח כי נתבע המתגונן מפני תביעה שהוגשה על ידי תאגיד לא ימצא עצמו בסופו של ההליך, אם יזכה בדין, בהיעדר יכולת לגבות את הוצאות ההליך שיוטלו על התאגיד.

הסעיף גם קובע כי אחד המקרים שבהם בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה הוא במקרה שבו התאגיד יוכיח כי יש ביכולתו לשלם את הוצאות הנתבע.

במסגרת הפרשנות שהעניק בית המשפט העליון לסעיף 353א' לחוק החברות, נקבע כי הסעיף קובע חזקה לפיה כאשר חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת יש מקום להורות על הפקדת ערובה, חזקה זו ניתנת לסתירה אם תוכיח החברה כי מצבה הכלכלי מאפשר לה לשלם את הוצאות הנתבע או אם נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה וכשבין היתר ניתן לבחון את סיכויי ההליך, אולם המשקל לעניין סיכויי ההליך יינתן רק מקום שניתן לקבוע כי סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד (רע"א 10376/07 ‏ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, 11.2.2009 – להלן: עניין הנדסה ממוחשבת).

משכך יש לדחות את הטענה של המשיבה כי המבקש לא התייחס במסגרת הבקשה לסוגיית יכולתה הכלכלית של המשיבה, שכן הפקדת ערובה הוא הכלל וככל שהמשיבה סבורה שיש לסטות ממנו, הרי שעליה הנטל להוכיח זאת.