ת"א 20271-11-11 כהן ואח' נ' שוורץ ואח'

התובעת 1 הינה אמה של התובעת 2.

לטענת התובעות בכתב התביעה, בחודש נוב' 2001 חתמה התובעת על חוזה שכירות עם החברות בני כהן נכסים בניין ופיתוח (1999) בע"מ ואסף גולן חברה לבניין בע"מ (להלן – חברת בני כהן וחברת אסף גולן), לפיו שכרה התובעת 1 מהחברות שני מחסנים הנמצאים בקומת הקרקע של הבניין המצוי ברחוב הלל 5 באשדוד (להלן – הנכס).

לטענת התובעות, על פי חוזה השכירות התובעת 1 רכשה וקיבלה זכויות חזקה בנכס עד ליום 31.10.2023 כאשר כל התמורה בגין כך שולמה מראש. כך נטען, כי תמורת הנכס שולמה על ידי התובעת 1 ועל ידי התובעת 2.

לאחר קבלת הנכס החלו התובעת 2 ובעלה, יגאל אלגריסי, להתגורר בנכס עד שנת 2004. לאחר מכן הושכר הנכס לאדם בשם אליהו אלמליח.

נגד השוכר הוגשה תביעת פינוי ובמהלך ניהול התביעה טען השוכר כי אינו יודע למי עליו לשלם את דמי השכירות, נוכח טענתו לפיה הנתבעים פנו אליו וביקשו לקבל את דמי השכירות.

בשלב זה הסתבר כי בין התובעות לנתבעים מחלוקת לגבי הזכויות בנכס. בהסכם שגובש בהליך בתביעת הפינוי, הגיעו הצדדים להסכם ביניים לפיו המחלוקת ביניהם תידון בבית המשפט וכן גובשה הסכמה לגבי שהות הנתבעים בנכס והפקדת דמי השכירות בחשבון נאמנות עד להכרעה במחלוקת בין הצדדים.

התובעות הגישו תביעתן למתן פסק דין לפיו ייקבע כי הן בעלות זכויות החזקה בנכס לפי חוזה השכירות וכל זכויותיהן גוברות על הזכויות הנטענות על ידי הנתבעים בנכס, ובהמשך לכך עתרו להורות על סילוק ידם של הנתבעים מהנכס ועל חיובם של הנתבעים בתשלום דמי שכירות ראויים בגין התקופה בה החזיקו הנתבעים בנכס החל מחודש ספטמבר 2010.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי הנכס נרכש על ידי יגאל אלגריסי, שהינו הגרוש של התובעת 2, מהחברות ר.א. שליט פיתוח בניה ויזום פרויקטים בע"מ, חברת בני כהן וחברת אסף גולן.

לכתב ההגנה צרפו הנתבעים העתק של חוזה מכר נושא תאריך 1.12.2002 לפיו הנכס נמכר על ידי החברות הנ"ל ליגאל אלגריסי.