בן יאיר ואח' נ' עו"ד פז ואח'

רקע עובדתי וטענות התובעים:

1. התובעים רכשו דירות מחברת חפציבה, בנייה פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: "חפציבה") בשלב ב' של פרויקט חפציבה גרדן בשכונת הר חומה בירושלים. הדירות נרכשו על ידי התובעים במהלך השנים 2005 עד 2007 וזאת בהתאם להסכמי רכישה שנוסחו על ידי חפציבה.

    

2. את פרויקט הבנייה ליווה בשעתו בנק מרכנתיל דיסקונט ובהתאם לדין הוא הסכים להנפיק ערבות בנקאית בהתאם לדרישת חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973, רק בגין כספים אשר יופקדו בחשבון הליווי.

    

3. בסעיף 1 ל"נספח הרוכשים להסכם" צוין כי "המוכרת מורה בזאת לרוכשים בהוראה בלתי חוזרת כל הסכומים שעל הרוכשים לשלם למוכרת על חשבון מחיר הדירה, ישולמו על ידי הרוכשים ישירות לחשבון מספר 93459 בסניף מספר 642 של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, המשועבד לבנק". כלומר חפציבה דרשה על פי ההסכם כי הקונים, ובתוכם התובעים, יפקידו את התמורה בגין הדירה לחשבון הליווי. בהמשך הנספח אף צויין במפורש כי הבנק לא יוציא ערבויות לקונים אם לא תהיה הפקדה בחשבון זה, וכי הקונים שלא יפקידו את כספם בהתאם למסמך שמים את כספם על קרן הצבי.

    

4. אין חולק כי הנתבעים 1 עד 3 שהינם עורכי דין במקצועם הם שניסחו את הסכם הרכישה על כל נספחיו עבור חברת חפציבה. במסגרת כתב התביעה המקורי, תבעו התובעים רק את עורכי הדין שהכינו את הסכם המכר.

    

5. עוד מוסכם כי התובעים, בנסיבות ששנויות במחלוקת והן לב המחלוקת בתיק זה, לא הפקידו את השיקים לחשבון הליווי אלא נתנו לעובדי חפציבה שיקים שעליהם נכתב "חפציבה".

    

6. נקדים את המאוחר ונציין כי מר בועז יונה, הבעלים של חפציבה הורשע בסופו של יום בכך שהטעה רוכשים רבים, ודאג כי הכסף לא יופקד בחשבון הליווי, אלא בחשבון אחר שבשליטתו. כך נותרו קונים רבים בפרויקטים שונים של חפציבה ללא ערבויות בנקאיות.