ת"א 2023-01-09 המוסד לביטוח לאומי/המשרד הראשי נ' "מנורה" חברה לביטוח בע"מ ואח'

האם התובע הוכיח תביעתו לשיבוב בגין גמלאות ששולמו וישולמו כקצבת נכות כללית לנפגע בתאונת דרכים, ובאם כן – באיזו מידה, זאת מקום בו קיימות חוות דעת שניתנו בתביעת הנפגע וכן קיימת קביעה במסגרת מחלקת נפגעי עבודה בגין תאונה נוספת אשר שונות מהקביעה בנכות כללית, זו בתמצית השאלה העיקרית הדורשת הכרעה.

השתלשלות הקביעות השונות ביחס לנכות הנפגע

1. ביום 1.8.02 נפגע מר א' מ'  (להלן: "הנפגע") בתאונת דרכים וזאת בהיותו נוהג ברכב שהיה מבוטח באותה עת אצל הנתבעות (להלן: "התאונה הראשונה").

2. ביום 25.11.02 הגיש הנפגע תביעה לנכות כללית (נספח "ג" לכתב התביעה) בה טען לפגיעות בגין פריצות דיסק בצוואר, כאבי צוואר וראש וקושי בתפקוד אותם הוא ייחס בתביעתו לתאונה.

וועדה רפואית לעררים שדנה בערעורו קבעה לו ביום 26.5.03 נכויות זמניות כדלקמן:

20% בגין מצב נפשי – החל מיום 1.1.03 ועד ליום 31.12.03

50% בגין פגיעה בעמ"ש צווארי – החל מיום התאונה הראשונה 1.8.02 ועד ליום 31.10.03

15% בגין כאבי ראש – החל מיום התאונה הראשונה ועד ליום 31.10.03.

מאחר ורופא המוסד ופקיד השיקום סברו כי הוא מסוגל לעבודה מלאה ללא מאמץ גופני לאחר תום תקופת הנכות הזמנית, לא נקבע לו דרגת אי כושר לעבודה העולה על 50% ותביעתו נדחתה, זאת בהחלטה מיום 16.7.03. (להלן: "החלטה ראשונה בנכות כללית")

3. ביום 14.1.04 ארעה לתובע תאונת דרכים וזאת במסגרת עבודתו (להלן: "התאונה השניה"). מאחר והתאונה השניה ארעה ב"שירות המעביד" אין למל"ל זכות שיבוב בגינה.

4. בגין התאונה השניה הגיש הנפגע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. בתביעתו פירט הנפגע את הפגיעות מהן סבל בעקבות תאונה זו כדלקמן: מגבלות בתפקוד היומיומי בשל מגבלת תנועה בצוואר ובראש, פריצות דיסק בגב, קשיי הליכה, בעיות ברכיים וחוסר איזון בשל כאבי הראש.

בתביעתו ציין הנפגע כי נפגע בתאונה הראשונה אך טען כי חלה החמרה במצבו.