ת"א 20215-08-15

1.התובעת הייתה מעורבת כהולכת רגל בתאונת דרכים ביום 19.9.11. עותרת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

2.לאחר התאונה פונתה באמצעות מד"א לביה"ח, נבדקה, טופלה, ושחררה. היא נותרה במעקב אורתופד תקופה מסוימת והתלוננה על מגבלות וכאבים בצוואר ובגב, ועברה סדרת טיפולי פיזיותרפיה.

3.מהמסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה עולה כי התובעת החלה לקבל טיפול פסיכיאטרי ביום 22.9.11, היינו 3 ימים לאחר התאונה, עם תלונות על התקפי פניקה המלווים בדפיקות לב, לחץ בחזה, חנק בגרון, יובש בפה, גלי חום וקור, הזעת יתר, פחד ממוות, פחד מהתקף לב, ופחד שיקרה אסון, מצב רוח בלתי יציב, עם נטייה למצב רוח דכאוני, מתקשה להירדם בלילות, תיאבון ירוד, בחילות וסחרחורות. התובעת נותרה במעקב פסיכיאטרי והומלץ לה על טיפול תרופתי, ומצבה בתקופה שלאחר התאונה הלך והחמיר. ב"כ התובעת הגיש בדיון שהתקיים ביום 25.2.16 מסמכים מחודש 10/15 המעידים על כך שהתובעת עודנה מטופלת פסיכיאטרית.

4.ב"כ הנתבעת התנגד למינוי וטען כי הפגיעה הייתה קלה וחולפת, ואינה מצדיקה השלכות כאלו. כן טען כי לתובעת עבר בתחום זה, והגיש על כך מסמך אחד משנת 2006 ממנו עולה כי התובעת התלוננה כי מאז המלחמה (כנראה מלחמת לבנון השנייה) לא נרדמת טוב בלילה, סובלת מפחדים, מכל רעש או אזעקה שהיא שומעת נכנסת לאי שקט ומצב של חרדה.

5.אין חולק כי משנת 2006 עד התאונה משנת 2011 אין כל הוכחה למעקב או מגבלה פסיכיאטרית. בכל מקרה, גם אם היה לתובעת מצב קודם, הרי התופעות והטיפולים שהיא החלה לקבל בתכוף לאחר התאונה, מקימים ראשית ראייה המצדיקה את המינוי. המומחה שימונה יתייחס מן הסתם למצב קודם, אם קיים כזה.

6.כתב מינוי יינתן ויישלח.

ניתנה היום, י"ז אדר א' תשע"ו, 26 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.