ת"א 20203-09-13 אלסטר ואח' נ' א.מ.ת.ש. השקעות בע"מ ואח'

1. בפניי שתי תביעות שהוגשו על ידי התובע עו"ד יוסף אלסטר. האחת בת.א. 20203-09-13 נגד חברת א.מ.ת.ש בע"מ (להלן:"א.מ.ת.ש") ע"ס 1,822,870 ₪ (להלן: "תביעת הבונוס"), והשנייה  בתיק 20140-09-13 נגד שלושה נתבעים א.מ.ת.ש , חברת נדאויה  ויליאם נגל ע"ס 142, 375 ₪, (להלן: "תביעת השיפוי").

תביעת הבונוס נגד א.מ.ת.ש

תמצית טענות התובע:

2. הנתבעת/א.מ.ת.ש היה חברה פרטית שהוקמה לצורך התקשרות בעסקה עם חברת דנקנר השקעות, לרכישת מקרקעין להקמת פרויקט "בבלי-דקל". בעלי מניותיה הן 3 חברות זרות (מירובה, סבטון , ונדאויה), ישראל ותותי תמיר, מיכאל פיקרסקי ועוה"ד אברהם שרים ושאול מחריז.

מחודש נובמבר 2006 ועד יום 1.7.08 היה התובע היועץ המשפטי והמייצג של מר וילי נגל, הבעלים של החברות מירובה וסבטון ושל מר חורי שהינו הבעלים של חברת נדאויה.

3. בשנת 2007 התבקש התובע על ידי נגל וחורי ויתר בעלי המניות של א.מ.ת.ש, לפעול למכירתה או למצוא משקיע. הוסכם בע"פ, שתמורת הצלחת התובע לממש את המכירה או את ההשקעה, הוא יקבל שכר טרחה כבונוס מיוחד בשיעור 2% מסכום העסקה שתחתם. התובע מפנה לעניין זה לדוא"ל שהוא לנציג הדירקטוריון ביום 14.5.08 (נספח א' לתצהירו).

לטענת התובע, הוא הביא וגרם לעסקת קומבינציה עם קבוצת דורי וביום 22.5.08 נחתם עמה הסכם. ביום 1.7.08.החליט דירקטוריון א.מ.ת.ש לשכור את שירותי הניהול של התובע.

לאור דרישת התובע לקבל את הבונוס בשיעור 2% התנהל מו"מ בינו לבין בעלי המניות של א.מ.ת.ש, בסיומו נחתם ביום 2.3.09 בין התובע לא.מ.ת.ש מזכר הבנות/הסכם הבונוס, בו סוכם שישולם לו בגין עסקת דורי בונוס בסך 487,500 $. תנאי התשלום היו מקדמה בהתאם לשעות העבודה שהושקעו טרם ההסכם עם דורי, על בסיס תשלום עבודתו כמנכ"ל א.מ.ת.ש, שתשולם תוך 20 יום מיום הגשת פרוט שעות עבודה. התובע שלח ביום 3.3.09 דרישה לתשלום מקדמה בסך  663,432 ₪ עם פירוט שעות עבודה והמתין כשנתיים לקבלת המקדמה, וזאת לאור הליך בוררות שהתנהל בין דורי לא.מ.ת.ש. הוא דרש את הסכום במכתב ביום 23.7.13 ומשלא נענה הוגשה תביעה זו.

4. לטענת התובע, מנוסח הסכם הבונוס ניתן ללמוד, שתשלום המקדמה לא הותנה בכל תנאי, בשונה מתשלום "יתרת התשלום" שהותנה בתוצאות הליך הבוררות. לטענתו, אין כל קשר בין התשלום ששולם לו ע"י נגל וחורי, אותם ייצג טרם שמונה למנכל א.מ.ת.ש, לבין תשלום המקדמה לה הוא זכאי, כיוון שבמחצית הראשונה של 2008 הוא לא שימש כדירקטור, לא קיבל תגמול מא.מ.ת.ש אלא רק שכ"ט מנגל וחורי בגין עבודתו עבורם. לדבריו, הסכם הבונוס מסדיר את תשלום שכר הטרחה מחברת א.מ.ת.ש כבונוס מיוחד בגין הצלחתו.

5. טוען התובע, שעפ"י מזכר ההבנות, תשלום הבונוס אינו קשור לרווחיה העתידיים של א.מ.ת.ש, ואף לא הוצב תנאי של רווחי א.מ.ת.ש לתשלום הבונוס.

עפ"י ס' 2 למזכר ההבנות מעבר לתשלום המקדמה, התובע יהיה זכאי לתשלום נוסף - "יתרת התשלום", ולטענתו, ללא תנאי. יתרת התשלום הוא הפרש הסכומים בין תשלום הבונוס בסך 487,500 דולר לבין המקדמה. כן נקבע, שאם הבורר יבטל את העסקה, התובע לא יהיה זכאי ליתרת התשלום ואם הבורר יכריע על המשך קיום ההסכם, תשולם לתובע יתרת התמורה בשתי מחציות. כן הוסכם, שבמקרה שהבורר יכריע על ביטול ההסכם ויפסוק פיצויים לא.מ.ת.ש. תחול אפשרות ב' המזכה את התובע במחצית הראשונה של היתרה מכוח פסק הבורר שקיבל תוקף של פסק דין שבו לא בוטלה העסקה עם דורי.

6. טוען התובע, שבפסק הבורר נקבעה אכיפת ההסכם וקיומו, בתנאי, שא.מ.ת.ש תדאג בתוך 45 ימים לשחרר את הערבות הבנקאית, או להעמיד בטוחה משלה שאינה במקרקעין כדי להבטיח את הערבות, וא.מ.ת.ש תודיע תוך 7 ימים אם הינה חפצה באכיפה על יסוד זה.