ת"א 20196-09-13 הוזייל נ' הזייל ואח'

1.המבקש, הנתבע 2 בתובענה, עותר לביטול פסק דין חלקי אשר ניתן נגדו ביום 5.6.14 ולביטול פסק דין שניתן נגדו ביום 16.2.15 בהיעדר התייצבות.

2. עיון בתיק מעלה כי פסק הדין החלקי אשר ניתן ביום 2.6.14 (ולא ביום 5.6.14 כפי שטוען המבקש בשוגג), ניתן לאחר שהמבקש, אשר היה מיוצג, הגיש בקשה למתן רשות להתגונן, נכח בדיון בבקשה למתן רשות להתגונן שנערך ביום 2.6.14 ואף נחקר בחקירה נגדית על תצהירו.

ביום הדיון ובסמוך לאחריו ניתנה החלטה ולפיה נדחתה הבקשה למתן רשות להתגונן בהתייחס לסך של 112,000 ₪ וניתן פסק דין חלקי בהתייחס לסכום זה. כן ניתנה רשות להתגונן מותנית בהפקדה בהתייחס לסך של 51,000 ₪, וניתנה רשות להתגונן באשר לסך של 67,000 ₪. יצויין כי במסגרת ההחלטה האמורה ניתנו גם הוראות באשר להמשך ההליך לרבות מועדים להגשת ראיות ונקבע מועד נוסף לדיון.

המבקש טוען כי עזב בתום הדיון וכי בא כוחו דאז, נגדו מעלה המבקש טענות רבות, לא עדכן אותו בהחלטה האמורה. כן טוען המבקש כי יש לו טענות הגנה טובות כנגד התביעה.

3.אמנם, ההחלטה מיום 2.6.14 במסגרתה ניתן גם פסק הדין החלקי ניתנה ביום הדיון, לאחר שהסתיים הדיון ולא בנוכחות הצדדים, אולם אין בכך כדי להפוך אותה להחלטה שניתנה בהיעדר.

ההחלטה ניתנה לאחר שמיעת טענות הצדדים וקיום דיון בנוכחותם ועל כן אין מדובר בהחלטה שניתנה בהיעדר וממילא לא ניתן לבטלה במסגרת הליך זה.

משכך, ההחלטה מיום 2.6.14 לרבות פסק הדין החלקי שניתן על סך של 112,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ובצירוף שכ"ט עו"ד נותרים בעינם והבקשה בעניין זה - נדחית.

4.המבקש טוען כי לא ידע על ההחלטה שניתנה ביום 2.6.14 ועל כן לא ידע כי עליו להגיש ראיותיו, כפי שנקבע בהחלטה האמורה וכן לא ידע על מועד הדיון שנקבע ליום 16.2.15, ולכן לא התייצב לדיון. משכך, עותר המבקש לביטול פסק הדין מיום 16.2.15 שניתן בהיעדרו.

המבקש היה מיוצג וממילא המצאה לבא כוחו מספקת לעניין זה ולא נטען כי בא כוחו (דאז) לא קיבל את ההחלטה האמורה. על כן אין מדובר בביטול פסק דין מחובת הצדק.

באשר לביטול פסק דין לפי שיקול דעתו של בית המשפט, לאור טענת המבקש כי לא ידע על הדיון ולכן לא התייצב, ועל אף שהמבקש היה מיוצג בהליך והיה עליו להתעדכן בתוצאותיו, שוכנעתי כי אין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט. בנוסף, משנתנה רשות להתגונן באשר לחלק מהסכומים, הרי שיש למבקש טענות הגנה ראויות לבירור.

בנסיבות אלה, באשר לסך של 67,000 ₪ בגינו ניתנה רשות להתגונן אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 16.2.15, בהתייחס לסכום זה.

באשר לסך של 51,000 ₪ בגינו ניתנה רשות להתגונן בכפוף להפקדה, כאשר המבקש לא הפקיד את הסכום האמור, הרי שנוכח טענתו כי לא ידע על ההחלטה מיום 2.6.14 במסגרתה נקבעה ההפקדה, ועל אך שהיה מצופה כי המבקש יברר מה עלה בגורל ההליך, לפנים משורת הדין מוארך המועד לביצוע ההפקדה עד יום 18.7.15. בהיעדר הפקדה תידחה הבקשה למתן רשות להתגונן בגין סכום זה.