ת"א 20146-08-16

בפני בקשת הנתבעת למינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה הפנימית לבחינת נכותו של התובע בקשר עם מחלות הרקע מהן סבל עובר לתאונה נשוא התביעה ובאשר לקיצור תוחלת חייו.

התובע מתנגד לבקשה, בטענה כי לא הוצגה ראשית ראיה, הקושרת את תחלואיו של התובע לנכותו הנוכחית.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן במסמכים הרבים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

לא אחת נפסק, כי מינוי מומחה לבקשת נתבע אפשרי כאשר הנתבע מבקש להוכיח כי התובע סבל קודם לתאונה ממחלות שיש להן השפעה אפשרית על תוחלת חייו, על בריאותו ועל אופן תפקודו, אך על הנתבע המבקש זאת להצביע על ראשית ראיה לכך, בדומה לתובע המבקש מינוי מומחה בעניינו. (ראו: א. ריבלין, תאונת הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, בעמ' 702 וכן רע"א (נצ') 3423-05-17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' זועבי (6.6.17). (להלן: פס"ד זועבי").

(ההדגשות מכאן ואילך אינן במקור- ו.ח).

מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, ניכר כי קיימת "ראשית ראיה" למחלות רקע מהן סבל התובע ובכללם מחלה ריאתית, מחלקת לב ראומטית, גידולים שונים וכן פגיעות אורתופדיות קודמות (עובר לתאונה הנוכחית, התובע היה מעורב במספר תאונות קודמות).

לא נעלמה מעיני העובדה, כי המסמכים שצורפו לבקשה הינם משנים קודמות כך שהמסמך העדכני ביותר שצורף הוא משנת 2009, אך לדעתי, עדיין יש במסמכים אלו כדי להעיד על מצב רפואי קודם המהווה ראשית ראיה לקיומה של נכות שאינה קשורה לתאונה. (לעניין טיבה של ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה - ראו רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, (ניתן ביום 30.5.12) וכן רע"א 350/11 צביה צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, (ניתנה ביום 1.5.11)).

יודגש, כי הנתבעת מבקשת לקבוע נכויות קודמות שאינן קשורות לתאונה ולמעשה מבלי שימונה מומחה, הרי שלא יעלה בידה להוכיח את טענותיה במישור זה ואין למנוע זאת ממנה. (ראה בהקשר זה: רע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בן יאיר ים, פ"ד נד(2) 460).

יפים לכך גם הדברים שנפסקו בפס"ד זועבי הנ"ל לאמור: "מטבע הדברים, רשאי הנתבע, להגנתו, לעשות שימוש בעובדת קיומה של נכות קודמת, זאת, למשל, בכל הנוגע ליכולתו של התובע להתפרנס ואף לתפקד. מבלי שימונה מומחה, לא יוכל הנתבע, כמו גם התובע בהליך, להוכיח את טענותיו אשר ברפואה".

לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

הצדדים יודיעו תוך 7 ימים מהיום בעניין מומחה רפואי מוסכם בתחום הרפואה הפנימית. בהיעדר הסכמה או הודעה ימונה מומחה לפי שיקול דעת בית המשפט.

בנסיבות, תישא הנתבעת בשכר טרחתו של המומחה.

אין צו להוצאות.