ת"א 20114-09-13 פטום נ' משיח ואח'

רקע כללי

תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו, כנטען, לתובע, קורא מונים בחברת החשמל במקצועו, עת הגיע לבית הנתבעים, במסגרת עבודתו הנ"ל, שם ננשך על ידי כלב שבבעלות הנתבעים.

טיעוני התובע

לטענת התובע, ביום 19.05.13 בשעה 09:15 לערך, הגיע, במסגרת תפקידו הנ"ל, לקריאת מונים ביישוב שזור, ובהגיעו סמוך לביתם של הנתבעים יצאה הנתבעת 2 לכביש יחד עם כלבה, שלא היה קשור, וזה התנפל על התובע ללא כל סיבה ונשך אותו בזרוע ימין וגרם לו דימום ושריטות במרפק היד, כאבים עזים ובהלה, בעוד הנתבעת 2 לא עשתה דבר על מנת למנוע את התקיפה. התובע הודיע מיד לממונים עליו אודות האירוע ולבקשתם של אלה הוא פנה ממקום האירוע, בכוחות עצמו, ללשכת הבריאות בעכו לקבלת טיפול רפואי, מחשש כי הכלב נגוע בכלבת, ומשם הופנה התובע להמשך טיפול רפואי בקופת חולים, ובמקביל הוחלט על הסגרת הכלב התוקף עד לקבלת תוצאות הבדיקה. הרופא המטפל נתן לתובע חיסון כנגד כלבת והמליץ לו על 7 ימי מנוחה, עם המלצה לנטילת משככי כאבים ושטיפת הפצע למניעת זיהום. ביום 24.05.13, לאחר שכאביו החמירו, פנה התובע לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, אשר המליץ לו על המשך קבלת חיסונים ונטילת משככי כאבים לפי הצורך. לטענת התובע, הכאבים לא חלפו גם אחרי מועד זה, והם לוו בסיוטים וחרדות שלא חווה בעבר, כגון קשיי שינה, פחד מרעשים ומכלבים ונטייה להתרגז בקלות.

התובע טוען כי הנתבעים, שהכלב התוקף הוא בבעלותם ובחזקתם ולכן הם אחראים לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מתקיפת הכלב, ויש לחייבם לפצות אותו בגין כך. לטענת ב"כ התובע, בסיכומיו בכתב, גרסת הנתבעים איננה סבירה לחלוטין, שכן, אין זה הגיוני ומתקבל על הדעת כי חרף קיומו של שלט על שער הכניסה לבית הנתבעים המתריע על הימצאות כלב מסוכן בחצר, וחרף ההתראה במסופון שברשותו, יבחר התובע להיכנס לתוך חצר הבית ולהתגרות בכלב, תוך נטילת סיכון ממשי לשלומו ולחייו. עוד טוען ב"כ התובע לסתירות מהותיות בגרסאות הנתבעת 2 והעדה מטעמה, ומבקש להסתמך על דו"ח אירוע מיום האירוע ( נספח 3 לכתב התביעה ) לפיו האירוע היה מחוץ לבית הנתבעים.

טיעוני הנתבעים

הנתבעים מכחישים את נסיבות האירוע כפי שנטענו על ידי התובע. לטענתם, גרסת התובע לפיה האירוע התרחש מחוץ לחצר הבית אינה נכונה. הנתבעת 2 טוענת כי בבוקר המקרה היא שמעה את הכלב נובח וכאשר הסתכלה מבעד לחלון, הבחינה בתובע בתוך שטח ביתה. היא צעקה לעברו כי עליו לצאת מיד משטח הבית מאחר ומדובר בשטח פרטי וכי יש כלב בחצר. לטענתה, התובע הניף ידיים והתגרה בכלב, והכלב קפץ עליו, ובהמשך אמר לה התובע כי לא נגרם לו נזק עקב כך, והיא לא הבחינה בכל פגיעה שארעה לתובע. לטענתה, בשער הכניסה לביתם תלוי שלט המזהיר מפני הכלב המצוי בחצר ומעבר לכך, קיימת הוראה ברורה בחברת החשמל כי הנתבעים לא מאשרים להיכנס לחצר ביתם ולבצע קריאת מונים וכי הנתבעים מדווחים בעצמם ישירות לחברת החשמל את קריאת המונה. לטענת הנתבעים, אין מקום להטיל אחריות כלשהי על הנתבעים, בנסיבות בהן אירע האירוע הנטען, וכי הם נקטו בכל האמצעים הסבירים הנדרשים כפי שבעל כלב סביר היה עושה, והכלב קפץ על התובע לאחר שהתובע התגרה בו והניף ידיו לעברו, ואין בכל כדי להטיל אחריות על הנתבעים. בסיכומיו בכתב טען ב"כ הנתבעים כי עדותו של התובע הייתה עדות יחידה של בעל דין, שלא נתמכה בכל ראית סיוע, והיא לא הייתה עדותה מהימנה, ואין כל נימוק המצדיק כי בית המשפט יעדיפה על גרסת הצד שכנגד,

דיון והכרעה

אין חולק כי במועד הרלבנטי הגיע התובע לישוב שזור לקריאת מוני חשמל מטעם חברת החשמל. כן מוסכם כי במכשיר הקריאה ( מסופון ) שברשותו הופיעה התראה בדבר הימצאות כלב מסוכן בחצר בית הנתבעים, וכי התובע הבחין בשלט התלוי על שער הכניסה לבית, לפיו בחצר הבית נמצא כלב מסוכן.