ת"א 2010-09 ב' ואח' נ' מדינת ישראל משרד הבריאות

חלקי זה, פסיקת פיצוי (חלקי) של נזקי התובעים, עקב אירוע של פגיעה בעינה הימנית של התובעת 1 מיום 28/12/01. הפגיעה בעין של התובעת 1, התרחשה, במועד הנ"ל, בבית החולים "שיבא" תל השומר, בהיותה תינוקת בת כ-8 חודשים. התובעים 2 ו-3 הנם הוריה של התובעת 1

התובעת 1 נולדה ביום 3/5/01, ביחד עם אחיה התאום, בשבוע ה-31 להריון האם. לדברי האב (בעדותו), הריון זה הגיע לאחר טיפולי פוריות מפרכים של בני הזוג. הלידה ארעה בזמן של שמירת הריון. התובעת נולדה כפג, במשקל נמוך, עם בעיות נשימה והיא שהתה באינקובטור, בטרם שוחררה מבית החולים לאחר הלידה. לדברי האב, שני התאומים סבלו מקשיים בדרכי הנשימה, לאחר הלידה.

ביום 28/12/01, התובעת אושפזה במחלקת הילדים בבית החולים "שיבא" בגין חום וקשיי נשימה (ברונכיט/דלקת ראיות). היא נזקקה לטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. בשלב זה אירע האירוע נשוא התביעה. במהלך הניסיון של הצוות הרפואי לבצע לתובעת החדרת עירוי, בגין העדר השגחה מספקת של הצוות הרפואי, התובעת 1 הצליחה להיאחז במחט משומשת שהושארה במקום ולדקור את עצמה מספר פעמים, בעינה הימנית. לאחר בדיקות וביצוע אבחון (בהרדמה), התגלתה חדירה אחת מהמחט בדופן העין והרשתית ושתי חדירות נוספות באזור, שדיממו. בעקבות הפגיעה התובעת נזקקה לטיפולים רפואיים נוספים על הטיפול בדרכי הנשימה, שבגינו היא אושפזה, מלכתחילה. לאחר כחודש, ביום 24/1/01 היא שחרורה מבית החולים ולאר מכן, הייתה בבדיקות מעקב.

אין מחלוקת שחלק מהגורמים הרפואיים אשר היו מעורבים באירוע הועמדו לדין פלילי, בגין האירוע. הנתבעות 1 ו-2 נמחקו בהסכמה מכתב התביעה (ר' החלטת כב' השופטת ר' שמולביץ, מיום 4/10/10). כמוכן, המדינה הודיעה כי אינה מכחישה את החבות, על כן הדיון פני מתנהל באשר לשאלת גובה הנזק, בלבד (ר' בקשה 12 והחלטתי בנדון מיום 25/11/12).

אמנם, ככל שאין מחלוקת בשאלת החבות, ניתן היה לכאורה, לא לכלול פירוט של נסיבות האירוע, אולם ההודיה בחבות אינה "מאיינת" את עצם האירוע והנני סבורה כי אף בהעדר מחלוקת אודות החבות, לא היה מקום להתקדם ולדון במחלוקת שיש להכריע, אודות גובה הנזק, מבלי לפרט נסיבות מצערות אלה. ללא קשר לגובה הנזק, יש חשיבות סגולית בתיאור האירוע ובנטילת האחריות והשמעתה בפני התובעים ומתוך תקוה שלקחים נלמדו והופנמו למניעת הישנות אירועים מיותרים שכאלה, בעתיד.

בעקבות פערים בין חוות הדעת של מומחי הצדדים אודות שיעור הנכות צמיתה שנגרמה בעינה של התובעת, הורתה כב' השופטת ר' שמולביץ, על מינויו של פרופ' אלישע ברטוב, כמומחה מטעם בית המשפט בנדון.