ת"א 20093-05-15 דור נ' אזרד

רקע

בפניי בקשה שהוגשה בהתאם לתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנה 519(א)" או "התקנה"), לחיוב התובעת (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת (להלן: "המבקשת"), במידה והתביעה שהגישה המשיבה נגדה תידחה.

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה כספית שהמשיבה הגישה כנגד המבקשת להשבת כספים ותשלום פיצויים בין היתר בעקבות ביטולו של הסכם התקשרות שנכרת בין המבקשת לבין המשיבה, בקשר לייצוגה של המשיבה על ידי המבקשת בסכסוך משפחתי שהתגלע בין המשיבה לבין בעלה.

טיעוני הצדדים

1. בבקשתה נשוא החלטתי זו, המבקשת טענה כי התביעה אותה הגישה המשיבה הינה תביעה קנטרנית חסרה כל בסיס וסיכוייה של המשיבה להוכיח צדקת תביעתה קלושים מאד, הן לנוכח העדר עילה לשיטתה והן לנוכח העדר ראיות מספיקות להוכחת התביעה.

    

2. המבקשת הביעה חששה כי אם תידחה תביעת המשיבה נגדה, לא יהא ממי להיפרע את הוצאותיה ואת שכר טרחת עורכי דינה. על כן, טענה המבקשת, כי במקרה כגון דא ראוי להפעיל את הסמכות הנתונה לבית המשפט מכח התקנה ולהורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה.

    

3. המשיבה טענה בתגובתה לבקשה כי היסוד להגשת הבקשה נעוץ ברצון המבקשת להקשות על ניהול הליך התביעה נגדה. עוד נטען, כי בכוחה של המשיבה להוכיח בבואו של יום את תביעתה באמצעות הראיות והעדים שיישמעו. לדידה, שימוש בתקנה 519(א) ייעשה אך במקרים חריגים על מנת שלא להערים קשיים ולא לפגוע בזכות הגישה לערכאות השיפוטיות המוקנית לאדם, על מנת שיזכה לקבל את יומו בבית המשפט. המשיבה הפנתה לפסיקה התומכת בעמדה זו.

    

4. לטענת המשיבה, המקרה דנן אינו נופל בגדר המקרים החריגים בהם יעשה בית המשפט שימוש בתקנה זו היות וניתן יהיה לגבות את הוצאות המשפט מן המשיבה, ככל שתביעתה תידחה. נטען, כי הדברים נכונים בייחוד מקום בו קיימות למשיבה זכויות בנחלה הנמצאת במושב ניר צבי והמשיבה עתרה לממש זכויותיה אלו.

    

5. בתשובה לתגובת המשיבה, המבקשת טענה כי עניין מימוש זכויות המשיבה בנחלה לא נתמך בתצהיר כדבעי, ואין בדבר כדי להבטיח כי המבקשת תוכל לגבות את הוצאותיה. כן ציינה המבקשת, בתשובתה הנ"ל, כי החשש המהותי שהובא על ידו בגדרי הבקשה עומד בעינו.