ת"א 20087-03-12 שלופה ואח' נ' עיריית נצרת עילית

1.הצדדים הודיעו (תחת בקשה 17) על הסכמה למתן פסק-דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי-המשפט.

2.בהינתן, כי הסעד המבוקש הינו פסק-דין המצהיר כי מי מהתובעים לא חב לנתבעת מסים, או כספים כלשהם, באשר לנכסים מס': 97024001, 18000302, ו-18000302101; וכי המחלוקת האמיתית בין הצדדים הינה גובה הסכום שעל התובעים לשלם לנתבעת, הוסכם בין הצדדים, כי בית-המשפט יפסוק לטובת הנתבעת, סכום שלא יפחת מ-50,000 ₪, ולא יעלה על 70,000 ₪, ואשר ישולם ב-24 תשלומים חודשיים ושווים ויישא הצמדה וריבית בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם – 1980.

3.בהחלטתי מ-14/05/2015 ניתן להודעה הנ"ל תוקף של החלטה, אך הוספתי, כי על הצדדים להודיע תוך 10 ימים, באם בכוונתם להגיש סיכומים בכתב בטרם מתן פסק-הדין, או שמא מסתפקים הם בכתבי הטענות שהוגשו, וכי בהיעדר הודעה, יסיק בית-המשפט שמוסכם עליהם מתן פסק-דין ללא סיכומים.

הודעה כאמור לא הוגשה ע"י מי מהצדדים, אך עיון חוזר בהודעת הצדדים למדני, מה שנעלם מעיני בהיסח הדעת, כי הצדדים מסכימים שפסק-הדין יינתן ללא סיכומים בכתב (ר' סעיף 3 להודעה).

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צירופיהם, הנני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת, באמצעות התובעת מס' 2, סך של 55,000 ₪.

מכוח הסכמת הצדדים הסכום הנ"ל ישולם לנתבעת ב-24 תשלומים חודשיים ושווים ע"ס 2,292 ₪ כל אחד, החל מ-10/08/2015, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם – 1980, החל מהתשלום השני ואילך, כאשר הבסיס הוא המדד הידוע ב-10/08/2015.

מאחר ופסק-הדין ניתן במסגרת ההסכמות הדיוניות הנ"ל, הנני קובע, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא לצדדים.