ת"א 20076-02-11 בניסתה ואח' נ' חמאתי ואח'

תובע הלווה בשנת 1989, באמצעות צד ג', לנתבע סך 3,000 דולר, בערכם דאז, כ- 6,000 ₪ (להלן: "ההלוואה"), הנתבע היה אמור להחזיר ההלוואה לתובע תוך מס' חודשים ולהבטחתה מסר הנתבע לידי צד ג', המחאה לפקודת התובע על סך 6,500 ₪, ללא תאריך (להלן: "ההמחאה"). כל ההתקשרות נעשתה באמצעות צד ג'- יועץ מס של התובע ושכן הנתבע. המלווה והלווה לא נפגשו מעולם. אליבא דכולם ההלוואה לא הושבה לתובע. המחלוקת העובדתית היא בין צד ג' לבין הנתבע - האם השיב הנתבע לידי צד ג' את ההלוואה. המחלוקת המשפטית היא ממי זכאי התובע להיפרע – מהנתבע, מצד ג' או משניהם – על כך נסב פסק הדין.

1.טענות התובע –

1.1העילה השטרית – 

מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, 1992, ניסה התובע, באמצעות בא כוחו, לבצע מסירת האזהרה לחייב, אך הצליח לבצע זאת רק בשנת 2010. הנתבע ידע כי נפתח נגדו תיק ההוצאה לפועל עוד בשנת 1992 (ראה עדותו בפני כב' הרשם זיתוני, ש' 8-15 עמ' 3 בפרוטוקול הדיון מיום 27.6.11).

ההמחאה הינה תקינה, נמסרה להבטחת החזר ההלוואה ולא נפל בה כל פגם ואף לא בעסקת היסוד שבבסיס ההמחאה. מכוח העילה השטרית חייב הנתבע לשלם לתובע את סכום ההמחאה.

1.2העילה החוזית – 

אליבא דכולם, התובע הלווה כספים לנתבע והוא לא קיבל לידיו את החזר ההלוואה. צד ג', שהנו יועץ מס של התובע, פנה אליו וביקש כי יסייע במתן הלוואה לנתבע. אין מחלוקת, כי התובע העביר לצד ג' 3,000 דולר (בערכם אז - 6,000 ₪) ואין מחלוקת כי הנתבע העביר לצד ג' המחאה לפקודת התובע על סך 6,500 ₪, והיא נמסרה לתובע.

המחלוקת היחידה היא בין הנתבע לבין צד ג', האם השיב הנתבע את כספי ההלוואה לצד ג', אם לאו. לטענת התובע, היחסים בין צד ג' לבין הנתבע ו/או הטענות ההדדיות ביניהם אינם מעניינו. על הנתבע וצד ג', יחד ולחוד, להשיב לו את סכום ההמחאה, בערכה דהיום.

1.3הפרשי הצמדה וריבית –

השבת כספי ההלוואה צריכה להיות כערכה להיום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהמועד הנקוב בהמחאה. הנתבע העיד כי ידע פוזיטיבית על נקיטת ההליכים בתיק ההוצאה לפועל עוד בשנת 1992 אך בחר להתחמק ו/או להתעלם מהם.

התובע נקט פעולות רבות והשקיע משאבים רבים על מנת לאתר את הנתבע ולהטיל עיקולים על כספיו. על פי ההלכה, השבת הכספים כערכם, מהותה מניעת התעשרות שלא כדין.

התובע לא תבע את צד ג' כי לא העלה בדעתו כי צד ג' מעורב בקנוניה או במשהו זהה לכך ומכאן, ככל שיחויב בפסק הדין, יש לחייב אף אותו בהשבה ריאלית.

אשר על כן יש לחייב הנתבע וצד ג', יחד ולחוד, במלוא סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת ההמחאה ומסירת ההלוואה.

2.טענות הנתבע –