חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 19974-11-13 שירותי נוי המנוף אילת בע"מ ואח' נ' מנורה מבטחים חברה לבטוח בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
19974-11-13
13.8.2015
בפני השופטת:
חנה קלוגמן

- נגד -
תובעות::
1. שירותי נוי המנוף אילת בע"מ
2. גלילי נייר אילת בע"מ

 נתבעת::
מנורה מבטחים חברה לבטוח בע"מ
החלטה
 

 

לפניי בקשה מטעם הנתבעת להבאת שלוש ראיות מפריכות בליווי עדויות הזמה.

 

רקע כללי: 

התובעות עוסקות, בין היתר, בניהול תחנות מעבר לפסולת ומפעלי מחזור. במסגרת עיסוקן זה ניהלו מתקן בפתח תקווה ומתקן באילת. ניהול המתקן באילת קדם לזה שבפתח תקווה. לאחר שזכו התובעות במכרז לניהול המתקן בפתח תקווה במרץ 2011 רכשו הם פוליסת ביטוח אצל הנתבעת, אשר ביטחה את המתקן בפתח תקווה אצל המפעיל הקודם.

 

ביום 15.9.11 פרצה שריפה במתקן בפתח תקווה ולאחר דין ודברים בין הצדדים פיצתה הנתבעת את התובעות לאחר שהגיעו להסדר. ביום 29.4.12 פרצה שריפה במתקן באילת. התובעות פנו לנתבעת לקבל פיצוי בגין נזקי השריפה באילת, אולם אז ניטשה מחלוקת בין הצדדים בדבר היקף הכיסוי הביטוחי לגבי המתקן באילת, ובמיוחד לגבי המבנה שבו הוגשה התביעה הנדונה.

 

שלב הבאת הראיות, לרבות עדויות מטעם שני הצדדים, הסתיים והתיק מצוי בשלב הגשת הסיכומים. ביום 16.6.15 נשמעה פרשת התביעה ונחקרו העדים מטעמה. ליום 17.6.15 נקבע דיון לשמיעת פרשת ההגנה. בפתח הדיון ועוד לפני תחילת שמיעת העדויות ביקשה ב"כ הנתבעת לזמן את עדי ההזמה, כמפורט בבקשה זו ולהגיש את המסמכים המפורטים בבקשה זו, כחלק מחומר הראיות. במועד הדיון קבעתי, כי היה והנתבעת עומדת על בקשה זו תגיש היא בקשה בכתב עליה תוכלנה התובעות להגיב. בעקבות כך הוגשה הבקשה הנדונה.

 

טענות הנתבעת:

הנתבעת מבקשת מבית המשפט להגיש כראיות מפריכות שלושה מכתבים: שני מכתבים של עו"ד שגיא ומכתב של הגב' קרול הילה. מדובר באנשים אשר, לטענת הנתבעת, שימשו בעת הרלבנטית כשלוחי התובע. לטענת הנתבעת, מדובר בראיות מפריכות הקשורות במישרין לעניין השנוי במחלוקת וכי הבקשה הוגשה עוד במעמד הדיון טרם תחילת הבאת הראיות מטעם הנתבעת.

 

לטענתה, השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם התובע אכן הצהיר בפני הנתבעת לאחר קרות השריפה מיום 15.9.11 שהמבנה באילת אינו מבוטח, וכי טענה זו מהווה "הודאת בעל דין" אשר משליכה באופן ברור על קיומו או היעדרו של כיסוי ביטוחי למבנה באילת.

 

לטענתה, טענה שהועלתה לראשונה בעדות התובע בבית המשפט היא, כי השמאי ירון זלינגר לא הבין את כוונתו של התובע שרק תחנת המעבר של האשפה ששייכת לעיריית אילת אינה מבוטחת.

 

הנתבעת מוסיפה, כי רק לאחר שהתובע ניסה לאיין את התוקף הראייתי של המסמכים שיש להביאם בפני בית המשפט והכחיש את תוכנם, עלה צורך להביאם בפני בית המשפט באמצעות עורכם. על כן מבקשת הנתבעת כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו בהתאם להוראות סעיף 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") וליתן לנתבעת אפשרות להגיש את שלושת המסמכים אשר מבוקש להביאן ולהורות על זימון עורכי המסמך לצורך הגשתם.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>