ת"א 19974-03-14 שנלר נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה

1.בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.

כללי

2.המשיב (אשר למען הנוחות ייקרא "התובע"), הגיש לבימ"ש זה תובענה שכותרתה "בקשה למתן צו עשה". הסעד המבוקש בתובענה הוגדר ע"י התובע באופן הבא: "להורות למשיבה לרשום את הזכויות במקרקעין הידועים כג"ח 7731/99 (להלן – "הנכס") על שמו של המבקש ויתר בעלי הזכויות כפי שיפורט להלן".

3.על פי הנטען בכתב התביעה, הזכויות בנכס האמור, המצוי בחדרה, היו שייכות להוריו המנוחים של התובע, אשר העבירו לתובע ולאחרים את הזכויות, בין בהעברה ללא תמורה ובין בדרך של ירושה.

נטען שהתובע פנה למבקשת, אצלה מנוהל הנכס, וביקש לרשום את הזכויות בנכס על שמו ועל שם אחרים. המבקשת, כך נטען, נאותה תחילה לרשום את הזכויות, אך בהמשך ביקשה מהתובע להציג אישור של החברה המשכנת, שיכון ובינוי, כתנאי לביצוע הרישום. התובע פעל להשגת אישור שיכון ובינוי, אך האחרונה טענה, בסופו של דבר, שהנכס לא מופיע בספריה, ומשכך ביקש התובע מהמבקשת להשלים את רישום הזכויות בנכס ללא אישור שיכון ובינוי. משמיאנה המבקשת לעשות כן, הגיש התובע את התובענה שבנדון.

4.בכתב ההגנה טענה המבקשת, כי הנכס האמור הינו בבעלות הקרן הקיימת לישראל, וכי הוא נמצא בניהולה של המבקשת. הנכס, כך נטען, הוחכר בשנת 1954 להוריו של התובע. בחוזה החכירה צויין כי אין להעביר את זכויות החכירה בנכס ללא ההסכמה של חברה בשם "ניר חברה להתיישבות עובדים עברים בע"מ". נטען כי שיכון ובינוי נכנסה לנעליה של חברת ניר הנ"ל, ולפיכך נדרשת הסכמת שיכון ובינוי לצורך העברת זכויות החכירה למבקש. נטען כי חברת שיכון ובינוי הינה, למעשה, חברה משכנת; היא זו שאחראית על ניהול המידע ביחס לנכס; ומעמדה הוא כשל "טאבו קטן".

המבקשת הטעימה כי אישור של חברת שיכון ובנוי אודות הזכויות בנכס מיועד, בין היתר, לבדוק האם קיימות בנכס זכויות נוגדות של אחרים.

עמדתה העקרונית של המבקשת הינה, אפוא, שאישור של שיכון ובינוי בדבר הזכויות בנכס הינו מהותי לצורך העברת זכויות החכירה בנכס על שם התובע (ועל שמם של אחרים).

הבקשה לסילוק על הסף

5.לטענת המבקשת, דין התביעה להיות מסולקת על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.

לשיטתה, לבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בתובענה, נוכח הוראות סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), הקובע כי אין לבית משפט השלום סמכות לדון "בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".