ת"א 19871-02-13 ס.י. אבן יזמות בע"מ ואח' נ' טכקיזדה ואח'

החלטה

רקע והשתלשלות האירועים

1.פסק דין שניתן בתיק זה ביום 20/5/2014 בוטל על ידי ערכאת הערעור בפסק דין מיום 18/6/2015 (ע"א 3662-07-14 טכקיזדה נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ).

אפרט את השתלשלות האירועים הצריכה לעניין, ולאחריה את הטענות שעומדות עתה לדיון.

2.בתיק זה הסכימו הצדדים שבית המשפט ימנה שמאי מטעמו אשר יקבע את שווי השוק של הבעלות במושכר ברח' נחלת בנימין 6 בתל אביב שבו מחזיקים הנתבעים כדיירים מוגנים. עוד הוסכם כי הנתבעים יפנו את המושכר כנגד דמי פינוי שיפסוק בית המשפט על דרך הפשרה בטווח שבין 90% - 100% משווי המושכר שיקבע השמאי (פרוט' עמ' 13 ש' 13). הסכמה זו, אשר כוללת הוראות נוספות בדבר מועד הפינוי וכד', קיבלה תוקף של פסק דין חלקי ביום 26/2/2014. (פרוט' עמ' 14 ש' 22).

בהמשך להסכמת הצדדים מיניתי את שמאי המקרקעין והמודד זוהר עירון כמומחה מטעם בית המשפט. ביום 20/5/2014 התקבלה בתיק בית המשפט חוות דעת המומחה שנערכה ביום 24/4/2014 ולפיה שווי המושכר עומד על 1,800,000 ₪ (לא כולל מע"מ) (חוות דעת עירון, עמ' 4 פרק ו'). בהתאם לפסק הדין החלקי, עם קבלת חוות דעת השמאי ביום 20/5/2014, קבעתי שסכום דמי הפינוי יעמוד על 1,750,000 ₪. (פסק דין מיום 20/5/2014).

3.דעתם של הנתבעים לא הייתה נוחה מסכום דמי הפינוי שקבעתי והם הגישו ערעור על פסק הדין. אגב כך, החליפו הנתבעים את עורך הדין המייצג אותם. עד להגשת הערעור היו הנתבעים מיוצגים על ידי עו"ד חיים זולטי, ומהגשת הערעור ואילך מיוצגים הנתבעים על ידי עו"ד עמי סביר.

במסגרת הערעור מלינים הנתבעים על כך שלא ניתנה להם אפשרות לשלוח שאלות הבהרה למומחה, ושלא ניתנה לצדדים זכות טיעון לאחר קבלת חוות דעת השמאי ובטרם מתן פסק הדין (ההוראה הקובעת שפסק הדין הסופי יינתן עם קבלת חוות דעת השמאי וללא טיעונים נוספים נקבעה בפסק הדין החלקי, שניתן במעמד הצדדים). לעצם העניין מבהירים הנתבעים כי ערעורם מתמקד בטעות בולטת של השמאי בנוגע לשטח המושכר. השמאי קבע כי שטח המושכר לצורך קביעת שוויו עומד על 64 מ"ר בשעה ששטח המושכר בפועל הוא 78.3 מ"ר. הנתבעים מדגישים כי הם אינם מערערים על שווי מ"ר שקבע השמאי בסך 28,400 ₪ למ"ר, ואף לא על פסיקת דמי פינוי בשיעור יחסי של 97.2% משווי הבעלות במושכר (ר' פתיח להודעת הערעור וסע' 2 לנימוקי הערעור. ההודעה צורפה לתגובת התובעות מיום 27/7/2015 בקשה מס' 18). הנתבעים מדגישים בערעורם ש"לא הסכימו במפורש או מכללא, שלא לחלוק על טעות בולטת של השמאי בהיבטים עובדתיים להבדיל מהיבטים שמאיים" (נימוקי הערעור סע' 5(א)). כפי שנראה להלן, טעמם של הנתבעים בעניין זה השתנה במהלך הדיון.

4.בחודש מרץ 2015, בטרם נדון הערעור, ביקשו הנתבעים לתקן את הודעת הערעור ולצרף לה ראיות חדשות. הנתבעים ביקשו לצרף כראייה בערעור, שלוש חוות דעת של השמאים פרס – שרת אשר מונו כמומחים מטעם בית המשפט (כב' הש' כרמלה האפט) בתיק אחר שנדון בבית משפט זה, בנוגע לפינוי דיירים אחרים בבניין שברח' נחלת בנימין 6 בתל אביב. השמאים פרס – שרת קבעו כי שווי מ"ר במושכרים שהעריכו עומד על 39,000 ₪ למ"ר. הנתבעים ביקשו לאפשר להם לתקן את הערעור כך שידון גם בטעויות של השמאי עירון בהיבט השמאי, שעליו לא חלקו הודעת הערעור המקורית. באשר לשטח המושכר ביקשו הנתבעים לצרף חוות דעת שלטענתם נערכה על ידי מודד מטעם התובעות ומוכיחה כי שטח המושכר הוא 78.3 מ"ר ולא כקביעת השמאי עירון.