ת"א 19797-02-15חיים נ' שושנה ואח'

בפני בקשה שעניינה סילוק על הסף של התביעה ולחילופין בקשה לצירוף האגודה כנתבעת.

מדובר בתובענה שעניינה סעד הצהרתי על גבולות משק, פינוי וסילוק יד במקרקעין בגין כך שלטענת התובע, הנתבעים מיקמו מבנה ארעי לצורך מגורים בשטח המקרקעין שבבעלותו.

לטענת הנתבעים, התביעה מבוססת על יחסים בין הצדדים לבין חברותם במושב ניר ח"ן, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ. האגודה היא בת הרשות בקרקע במושב מכוח ההסכם המשולש, והיא זו שקובעת בפועל האם חברי האגודה יכולים להעביר, להשכיר ולהחכיר את זכויותיו בנחלה. הצדדים בתיק מחזיקים במקרקעין כבני רשות של האגודה, מכוח הסכם שיש לאגודה עם רשות מקרקעי ישראל. האגודה היא זו שקבעה באילו שטחים יחזיק כל אחד מהצדדים בתיק, והיא זו שאפשרה לנתבעים להחזיק בקרקע. עוד טענו הנתבעים כי על פי סעיף 129 לתקנון האגודה, כל סכסוך הנובע מעסקי האגודה אשר יתגלע בין חברי האגודה לבין האגודה, ידון בבוררות.

התובע בתגובתו התנגד לבקשה. לטענתו, מדובר בנסיון להרחיב את היריעה ולסבך את הדיון, על מנת לגרום לסחבת מיותרת. השאלה היחידה לה יידרש בית המשפט, היא אם המבנה היביל הונח ע"H הנתבעים בשטחו של התובע אם לאו. שאלת הבוררות כלל אינה מתעוררת שכן אין מדובר במקרה שיש להביאו לבוררות.

בתשובה, חזרו הנתבעים על בקשתם, והוסיפו כי אין היביל מצוי במלואו בשטח התובע, אלא מצוי בגבול בין שני המגרשים, במקום אותו קבע התובע, ומכיוון שהצדדים מחזיקים בקרקע כבני רשות של האגודה, ככל שיש לתובע טענות כלפי הנתבעים, טענות אלו מופנות גם כלפי האגודה.

בהחלטתי מיום 30.03.15 הוריתי לאגודת ניר ח"ן, מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ להודיע עמדתה לבקשה לצרפה כצד להליך.

האגודה, הגישה תגובתה ביום 19.04.15. לטענתה, עיון בכתב התביעה מעלה כי מדובר בסכסוך שכנים לעניין גבול בין החלקות, הא ותו לא. לאגודה אין כל דעה באשר לטענות ולמפות שצורפו, ועל בית המשפט לבחון את טענות הצדדים לפי שיקול דעתו וללא צורך במעורבותה. אם יידרש מי מהאגודה להעיד בהליך, לא תהיה לה מניעה לכך.

ההכרעה

עיון בכתב התביעה מעלה כי מהות הסכסוך היא באשר לגבול בין החלקות. בית המשפט יידרש בתובענה זו להכריע מהו הגבול בין חלקות הצדדים ובהתאם לכך, לתת סעד הולם. הנתבעים מבססים את בקשתם, על כך שהאגודה היא בת הרשות בקרקע מכוח ההסכם המשולש, והיא הקובעת אם חברי האגודה יכולים להעביר, להשכיר ולהחכיר את זכויותיהם בנחלה. לא ברור מה לטענה זו, ולבקשה לצירוף האגודה במקרה זה. עיון בכתבי הטענות מעלה, כי הסכסוך הוא באשר למיקום הגבול בין החלקות שנמסרו ע"י האגודה לצדדים, ובאשר לסוגיה אם המבנה היביל הונח על שטחו של התובע. לא קמה כל טענה לכך שהאגודה הייתה מעורבת באופן כלשהוא בעניין זה, או כי ניתנה הרשאה על ידה להצבת המבנה או כל טענה דומה לזו. יתרה מכך, אף האגודה בתגובתה ציינה כי איננה צד לסכסוך ואין לה כל עמדה בעניין.

כשם שאין צורך לצרף את רשות מקרקעי ישראל בכל סכסוך מקרקעין, אף שמירב הקרקעות במדינה בבעלותה ונדרשת הסכמתה להעברתן ולשימוש בהן, כך אין הכרח בצירוף האגודה, בת הרשות במקרקעין נשוא תובענה זו. יתרה מכך, האגודה נסמכה על עניין יוגב (ה"פ (מח' ת"א) 1262/04 דוד יוגב ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל (16.06.10), שם נקבע כי הזכות לקבל מהמינהל חכירה לדורות, יוצרת זיקה מעין קניינית של המתיישבים לחלקה א'. מעמדן המעין קנייני של זכויות אלה, גובר על זכות הרשות של האגודה בחלקות אלה.