ת"א 19789-05-12 שטיינברג נ' כהן ואח'

התביעה

התובע עוסק במתן אשראי חוץ בנקאי, ולטענתו הוא מימן עבור שלושת הנתבעים ייבוא של חלקי מחשב מהונג קונג. לדבריו, הנתבעים היו מזמינים את חלקי המחשב מחברה בשם סינו בהונג קונג, הוא היה משלם לחברה את התמורה בגין הסחורה, ולאחר שהסחורה הייתה מגיעה ארצה באמצעות חברת שילוח (FedEx), הנתבעים היו פורעים לו את החוב בתשלומים. לדברי התובע באופן זה הוא העמיד לרשות הנתבעים מימון בסכום של 314,000 דולר אך אלו פרעו לידיו סכום של 154,000 דולר בלבד, כך שנותרה יתרה לפירעון בסכום של 160,035 דולר. לביסוס טענותיו צירף התובע לכתב התביעה צילומים של דפי "ספר חשבונות", בו הוא רשם כל סכום שהעמיד לרשות התובעים, וכל סכום שפרעו לידיו התובעים. התובע טוען כי הוא נהג להחתים את הנתבע 1 בספר בכל פעם שהוא פרע לידיו סכום כסף כלשהו. כמו כן, צירף התובע לתצהירו תעודות משלוח של חברת פדקס. התובע מוסיף וטוען כי המימון הועמד לנתבע 1 באופן אישי, ולכן הוא הגיש את התביעה נגדו, וכן נגד חברות אתראטק וסי. פי. יו, כיוון שהנתבע 1 הוא, לטענת התובע, הבעלים של חברות אלו שקיבלו את חלקי המחשב הנ"ל.

טענות הנתבעים

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, לה צורף תצהירו של הנתבע 1 (להלן – "בני"). בתצהיר טוען בני כי הוא מנהל בחברת סי. פי. יו אשר עוסקת ביבוא חלקי מחשב. לדבריו, לא נעשתה שום עסקת מימון בינו אישית לבין התובע, וגם לא בין סי. פי. יו לתובע, שכן סי. פי. יו. הוקמה רק בחודש יוני 2009 בעוד שחלקי המחשב יובאו בחודש מאי 2009 (ראו – תעודות המשלוח של פדקס). לגבי חברת אתראטק, טוען בני כי אחיו אורי היה הבעלים של החברה והוא רק שימש בה כמנהל. לדברי בני מי שהזמינה וקבלה את חלקי המחשב מהונג קונג זו חברת אתראטק, ולכן התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת נגדה בלבד. בני מאשר כי אתראטק קיבלה מימון מהתובע, ולדבריו הוא היה נפגש מדי פעם עם התובע כדי לשלם לו בשם אתראטק את החוב, ואגב כך הוא גם חתם מדי פעם בספר החשבונות של התובע בשם אתראטק. בני מוסיף וטוען כי לאתראטק אין שום חוב כלפי התובע.

דיון והכרעה

התביעה נגד סי. פי. יו.

דין התביעה נגד סי. פי. יו להידחות, כיוון שלא הוכח כל קשר בינה לבין החוב, או בינה לבין חלקי המחשב המיובאים. כאמור לעיל, חברת סי. פי. יו הוקמה לאחר שחלקי המחשב יובאו ארצה. בתעודות המשלוח של פדקס נרשם שמה של אתראטק כנמענת ולא שמה של סי. פי. יו. אין פלא, אפוא, שכאשר נשאל התובע בקדם המשפט מדוע הוא סבור שחברת ס. פי. יו חייבת לשלם לו את החוב הוא התקשה לספק תשובה הולמת (עמ' 3 ש 7-1). התובע אמנם רמז כי חברת סי.פי.יו. הוקמה על ידי התובע במטרה להבריח אליה נכסים של אתראטק, ברם לטענה זו כלל לא הונחה תשתית עובדתית.

לפיכך, התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית.

התביעה נגד אתראטק

כאמור לעיל, בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן טען בני כי אתראטק אמנם קיבלה מימון מהתובע, ברם לטענתו היא פרעה את כל חובותיה לתובע. משמעות טענה זו הינה שבני, אשר העיד גם בשם אתראטק, הודה בחובה של אתראטק ולכן הנטל להוכיח כי החוב נפרע מוטל על אתראטק (ראו – א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה אחת עשרה 2013) עמ' 132). אתראטק לא הרימה את הנטל המוטל עליה כיוון שהיא לא הציגה כל אסמכתא לכך שהחוב נפרע.