ת"א 19765-10-15 רצרסדורפר נ' א. מ. טיולי כנרת בע"מ ואח'

בהמשך לדיון היום, שבו שמעתי את הצדדים, ולאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענותיהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה.

נוכח הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אנמק מסקנה זו באופן תמציתי בלבד.

המדובר ב"תאונת סטייה".

התובע ונהג רכב הנתבעות טענו, זה כלפי זה, כי האחר סטה עם רכבו לכיוון רכבו שלו, וכי כך נגרמה התאונה.

מבין שתי גרסאות אלה אני מעדיף את גרסת התובע.

הטעמים לכך, מעבר להתרשמותי הבלתי אמצעית מהעדויות, הם כדלקמן:

בתמונות שהוצגו לעיוני ניתן להבחין ברכב הנתבעות (האוטובוס) כשהוא נוטה לכיוון רכב התובע (אמנם בחלק מהתמונות, שצולמו מזוויות שונות, קשה להבחין בכך, אך זהו הרושם המתקבל מעיון במכלול התמונות);

רכב התובע נפגע, על פי התמונות, בחלקו האחורי (ועל פי חוות דעת השמאי בעיקר בחלקו האחורי);

אין חולק, כפי שנראה גם בתמונות, כי רכב התובע נסע בנתיב השמאלי ביותר בכיוון נסיעתו (למעשה לפי התמונות מדובר בנתיב היחיד שאינו נתיב השתלבות או מפרץ) ולכאורה לא הייתה לו כל סיבה לסטות לנתיב הימני יותר (נתיב ההשתלבות);