ת"א 19737-09-14 מיארה נ' גמול יהוד בע"מ

עיינתי בבקשה לפטור מאגרה, בתגובות המשיבים ובתשובות להן.

כידוע, כאשר מוגשת בקשה לפטור מאגרה על ביהמ"ש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים; האחד, מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה והשני, האם ההליך מגלה עילה.

על בעל הדין המבקש פטור מאגרת בית המשפט לעמוד בשני התנאים המצטברים כתנאי לקבלת בקשתו.

בענייננו, שוכנעתי מהאמור בתצהיר המבקשת והנספחים שצורפו לו, ובכלל זה מסמכי רשויות הרווחה, כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו טוב.

אלא, שלטעמי אין הבקשה עומדת בתנאי השני, המצטבר, קרי כי ההליך מגלה עילה. ואבאר להלן.

סכום התביעה הועמד על ידי המבקשת על סך של 1,820,000 ₪. סכום זה כולל סך של 1,700,000 ₪, שווי דירה בת 4 חדרים לה זכאית ההמבקשת, כטענתה, מכח הסכם הפינוי שנחתם בין הצדדים וכן סך של 100,000 ₪ פיצוי בלתי ממוני וסך של 20,000 ₪ בין הוצאות משפטיות.

לסכום התביעה ורכיביו משמעות ניכרת עת עסקינן בבקשה לפטור מאגרה מהטעם הפשוט כי אגרת בית המשפט נגזרת מסכום התביעה. במסגרת בחינת התנאי כי ההליך מגלה עילה, על מבקש הפטור להראות, בין היתר, כי סכום התביעה בו נקב אינו מופרז או "מנופח".

בענייננו, מגוללת המבקשת את האדנים עליהם מושתתת עילת תביעתה כנגד המשיבה 1, ובין היתר אי תשלום שכר דירה, העמדת בטוחה שאינה מספקת, עיקול הערבות הבנקאית ואי מסירת הדירה החלופית במועד. טוענת המבקשת כי בשל התנהלותה של המשיבה 1, ובכלל זה אי תשלום שכר הדירה ועיקול הערבות אשר גרמו לכך כי המבקשת הפרה את הסכמי השכירות עליהם חתמה, גרמו למבקשת נזקים. אלא שהמבקשת אינה מפרטת ואינה תובעת נזקים אלו. הנזק היחידי הנתבע בכתב התביעה הינו בגין נזקים לא ממוניים ובסך ניכר של 100,000 ₪.

חשוב מכך, המבקשת אשר מקדישה את מרבית טענותיה בכתב התביעה להפרות המשיבה 1 את ההסכם, ובכלל זה אי תשלום דמי השכירות במועד ביחס לחלק מהתקופה, תשלום דמי שכירות שאינם ריאליים, סירוב לשלם דמי שכירות לאור חוב הארנונה הנטען, עיקול של הערבות הבנקאית וכויוצ"ב, אינה תובעת בסעד הנתבע על ידה את דמי השכירות שלא שולמו, או את שווי ההפרש בין דמי השכירות ששולמו לדמי שכירות ריאליים, או את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאי תשלום דמי השכירות.

המבקשת עותרת בכתב התביעה לחייב המשיבה 1 לשלם לה הסך של 1,700,000 ₪, שוויה של דירה בת 4 חדרים לה זכאית המבקשת, לטענתה, בהתאם להסכם.

אלא, שסבורני כי המבקשת לא עמדה בנטל להראות כי תביעתה מגלה עילה בכל הנוגע לסעד המבוקש על ידה, קרי חיוב המשיבה 1 בתשלום שווי הדירה.