ת"א 19692-12-13 שרון נ' סיגורה

לאחר שעיינתי בתשובת הנתבעת לבקשת התובע, שהוגדרה על ידו כבקשה "לאפשר למומחה/קבלן מטעם התובע לבדוק התוספת שנבנתה ע"י הנתבעת מעל לדירת התובע ועריכת בדיקת הצפה במרפסת מעל לדירת התובע", סבורני כי אין צורך בהגשת תגובה לתשובה וכי דין הבקשה להתקבל.

הנתבעת מתייחסת בתשובתה לנקודות שונות, אך בתשובתה דווקא תשומת הלב לסוגיה נשוא הבקשה, הינה פחותה. מחד גיסא, הנתבעת אינה טוענת באופן מפורש כי לא מנעה, וכי אינה מונעת, מתן אפשרות למומחה מטעם התובע לערוך בדיקות. בהעדר טענה מפורשת מעין זו, היא אינה סותרת את הטענה המפורשת בבקשה, הנתמכת בתצהיר, לפיה לא אפשרה עריכת בדיקה כאמור. מאידך גיסא, היא אינה מציגה כל טעם המצדיק שלילת אפשרות עריכת בדיקה.

טענות הנתבעת אינן ממין העניין. נושא הגישור, המכונה בתשובה "חוות דעת המגשר" אינו רלבנטי עוד, משלא הושגה הסכמה, ואני שב ומבקש לחדול מהתייחסות כלשהי אליו. נושא מינוי מומחה "נייטרלי", אינו נראה רלבנטי בשלב דיוני זה, טרם שהוגשו חוות דעת מומחים מטעם הצדדים (אלא אם תושג בין הצדדים הסכמה בעניין, ובנסיבות כאן קשה לראות את הצדדים מסכימים על דבר). לא מן הנמנע כי בשלב מאוחר יותר ימונה מומחה מטעם בית המשפט, אולם בכך כדי לשנות לעניין החובה לאפשר בדיקה בידי מומחים מטעם הצדדים. נושא הסירוב הנטען מצד התובע לאפשר למומחה מטעם הנתבעת כניסה לדירתו, אינו משפיע במישרין על קבלת הבקשה. מעבר לכך שהטענה לא פורטה כראוי, ולא צויין אפילו שמו של מומחה הנתבעת שלא אפשרו לו לבדוק, הרי התובע אמור לפתוח בהגשת כתבי טענותיו ובהמשך בהבאת ראיותיו. זכותה של הנתבעת לבקש לחייב את התובע לאפשר בדיקה בידי מומחה מטעמה ככל שיסרב התובע לאפשר כניסתו, שמורה לה. אולם נושא זה עדיין אינו עומד על הפרק. אין בפניי בקשה מצד הנתבעת בנושא זה. הנתבעת גם אינה טוענת כי היא אינה מאפשרת עריכת בדיקה מאחר והתובע אינו מאפשר בדיקה, וכי תאפשר זאת אם יתאפשר למומחה מטעמה לערוך בדיקה. הנתבעת נזהרת מלהעלות טענה מעין זו, ממנה משתמעת מעין הודאה בכך שלא אפשרה בדיקה, אלא למעשה אינה מתייחסת לטענה כי לא אפשרה בדיקה, לגופה.

טענותיה הנוספות של הנתבעת אף הן אינן רלבנטיות. האופן בו נוסח התצהיר התומך בבקשה, הנזקים הנטענים שלטעמה של הנתבעת גרם התובע לרכוש המשותף או אף לרכושה, עיתוי הגשת כתב התביעה מתוקן, וכיו"ב, כל אלה אין בהם כד להעלות או להוריד לעניין קבלת הבקשה.

טענתה היחידה של הנתבעת עליה ראוי להתעכב הינה הטענה ולפיה "מעולם לא ביצעה תוספת בניה ו/או מרפסת מעל גג הממ"ד של התובע". אולם אף אם אצא מנקודת הנחה כי מדובר באחת הפלוגתאות שצפויות להתברר, כלומר כי הטענה לגיטימית ואינה נסתרת מתוך כתבי הטענות - למשל, סעיף 16 לכתב ההגנה מיום 13.1.14, שם דובר על הנחת ריצוף מעל היריעות של התובע - עדיין איני רואה מדוע יש בכך כדי להצדיק דחיית הבקשה. לצדדים טענות הדדיות בדבר נזקים שנגרמו לדירותיהם ואף לרכוש משותף. יהא אשר יהא מצב הדברים על גג תוספת הבניה של התובע, מן הראוי לאפשר לצדדים לתעד אותו בידי מומחה ולהניח תשתית עובדתית לגביו בפני בית המשפט.

סיכומו של דבר, הבקשה, כאמור, מתקבלת. אני מחייב את הנתבעת לאפשר למומחה מטעם התובע להיכנס לדירתה, וככל שישנה גישה מדירתה לגג הממ"ד של התובע לאפשר למומחה מטעם התובע גישה אליו. אני מורה לנתבעת לאפשר הצפה של גג הממ"ד של התובע (עד לגובה סביר ובאופן כזה שלהערכת מומחה התובעים לא יביא לגרימת נזק לדירת הנתבעת כתוצאה מההצפה עצמה). הדברים ייעשו באופן מתועד ככל האפשר, לרבות לגבי מצב הדברים על גג הממ"ד, בדירת התובע, ובדירת הנתבעת, לפני ואחרי ההצפה.

בשים לב לכך שהנתבעת לא הכחישה למעשה את טענות התובע, דהיינו כלל לא טענה כי אכן איפשרה כניסת מומחה מטעמו לדירתה, מתחייבת המסקנה כי הגשת הבקשה היתה מחויבת המציאות, ומשכך יש להיעתר לבקשת התובע לחייב את הנתבעת בהוצאות הבקשה. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,180 ₪ תוך 30 יום מהיום.

אני שב ומציע לנתבעת לפנות לקבלת ייצוג משפטי בהקדם.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ד, 14 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.