ת"א 1968-03 קיבוץ שפיים ואח' נ' דורון(אסיר) ואח'

1.החלטה זו עניינה בהודעת ההבהרה מיום 31.1.16 (להלן: ההודעה), וזאת על מנת שניתן יהיה להכין פסיקתא מתוקנת ובמסגרת פסק דין משלים.

2.האמור בסעיפים 3 ו-4 להודעה מקובל.

3.האמור בסעיף 12 להודעה מקובל, וזאת לאור ההסבר. כמובן שאין מקום לצרף לפסיקתא אסמכתא זו או אחרת.

4.לאור אשר פורט, גם האמור בסעיף 13 להודעה מקובל.

5.אין חולק כי אכן התובע עתר לזכות עקיבה וכי בנסיבות הוא זכאי למתן סעד שכזה אשר בא לידי ביטוי בסעיף 5 לפסיקתא שהוצעה בזמנו.

עם זאת, הסעד המבוקש בסעיף 6 לפסיקתא הנ"ל עניינו חורג מהסעדים שהתבקשו בתביעה. יתר על כן, מדובר בסעד שמשמעותו גם מהפן האופרטיבי בעייתי.

אין אני נדרש במסגרת זאת להפנות את התובע ל"ארגז הכלים" העומד לרשות תובע אשר זכאי לכספים מחייב, ובמיוחד בנסיבות כנסיבות דנן. אולם, אין מקום במסגרת פסק דין לחייב נתבע באשר מבוקש בסעיף 6 לפסיקתא ואין מקום להעניק סעד שלא התבקש, ובמיוחד נוכח הסכמת הנתבעים, בכל הקשור למתן פסק דין נגדם ובהתאם לאשר הוגש נגדם.

משכך, אין מקום ליתן פסיקתא כמפורט בסעיף 6 לפסיקתא שהוצעה.

עם זאת וכאמור, ניתן להותיר את האמור בסעיף 5 לפסיקתא שהוצעה על מכונו, ודומה כי יהיה בכך משום מענה ולו במקצת על המבוקש.

6.בהתייחס לקופות הגמל ונושא הוויתור על דמי העזיבה.

אם אכן, הנתבעים אינם זכאים לכספים נוכח ויתור עליהם, אזי לא ברור נושא העיקולים. מאידך, אם זכאים הם לכספים אזי העיקול תקף, ולאור פסק הדין הרי מתן פסק הדין כמוהו כאישור העיקול.

בנוסף, אם אכן מוסכם שההסכם אשר נכרת בין הצדדים ביום 14.5.03 בטל, בגין הפרתו היסודית הנטענת, הכיצד חלק ממנו ממשיך להתקיים.

מכל מקום, אם אכן העיקולים "תפסו" את הכספים שבקופות הגמל לא ברור מדוע מבוקש אשר צוין בסעיף 9.2 לפסיקתא שהוצעה.

משכך, אין מקום להכליל בפסיקתא את המפורט בסעיף 9.2 לפסיקתא שהוצעה. ודוק: אין מקום לכלול בפסיקתא נושא "אישור" עיקולים זמניים.