ת"א 19630-07-14 חצרוני נ' סיידלר

לאחר שנתתי דעתי לשאלת היפוך סדר הבאת הראיות ופיצול הדיון בין שאלת החבות לבין שאלת הנזק, הגעתי לכלל מסקנה כי בדין, בנסיבות העניין, להורות על פיצול הדיון ועל שינוי סדר הבאת הראיות, כפי שיוטעם להלן.

ממכלול החומר הקיים בתיק עולה כי הנתבע אינו חולק למעשה על עצם פרסום שני הפרסומים נשוא תביעתו של התובע. לטענת הנתבע, הפרסומים האמורים אינם מהווים לשון הרע כמשמעות הדבר בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן גם: "החוק"). הנתבע טוען כי חלות בנסיבות העניין ההגנות שבחוק, לפי סעיפים 13 ("פרסומים מותרים"), 14 ("הגנת אמת הפרסום") ו-15 ("הגנת תום הלב") וכי בכל מקרה דברי הנתבע נשוא התביעה נעשו על רקע - כך לטענת הנתבע - מעשיו, התבטאויותיו הפרובוקטיביות, אופיו ודעותיו "החריגות" של התובע.

השאלה באם הפרסומים האמורים מהווים לשון הרע היא שאלה משפטית ולא שאלה עובדתית. לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול בין השאר, להשפיל אדם בעיני הבריות או לבזותו בשל מעשים או התנהגות המיוחסים לו. יסודות אלה נבחנים לפי מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר בנעליו של הנפגע [ראו רע"א 7943/01 יורם נור נ' משה יערי ואח', מיום 16.10.01]. על כן, בהעדר מחלוקת על עצם הפרסום, מתייתר הצורך בהתדיינות שעניינה נושא זה.

בנסיבות אלו, בהינתן הוראת סעיף 22 בחוק אשר תכליתו נועדה למנוע חיטוט בעברו של הצד התובע, שזה עלול להביא לפגיעה בשמו הטוב, כשחיטוט כזה עלול להיות מיותר אם תתברר שאלת חבות הצד הנתבע ותדחה תובענת התובע [ראו רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ ואח' נ' משה רום, פ"ד מה(4) 388, 392 (1994)] ובהתאם להלכה הפסוקה [ראו רע"א 1379/14 אריה רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ, מיום 25.8.14; רע"א 1813/12 יאיר חזה נ' בצלאל אלוני, מיום 6.5.12, פסקה 10], לצורך ההתדיינות בשאלת החבות, לרבות בירור טענות הנתבע לעניין תחולת ההגנות שבחוק, מן הדין לפצל את הדיון באופן שבו תתברר תחילה שאלת האחריות, ובהתאם להכרעה בה ובהמשך, תבררנה טענות הצדדים לעניין הנזק, ככל שיהיה צורך בכך.

באשר לטענת הנתבע לפיה התביעה כוונה לפיצוי ללא הוכחת נזק (סעיף 7א בחוק) ומכאן ששאלת הפיצול היא שאלה מלאכותית ואין להיעתר לדרישת הפיצול בשל כך, אין בידי לקבל טענה זו. אמנם קיים שוני בין עתירה לפיצוי בגין נזק ממשי לבין עתירה לפיצוי ללא הוכחת נזק, וזאת בכל הנוגע לשאלת סכום הפיצוי שייפסק ושאלת ההוכחה, דיון כגון-דא יכול להיות יפה ורלבנטי עת דנים בשאלת הפיצול בהליך אזרחי רגיל, ששם, יהיה יעיל יותר לברר את שאלת החבות תחילה כאשר שאלת הנזק מורכבת במהותה, רוויית פרטים ועובדות, על כל הנגזר מכך מבחינת התדיינות משפטית [ראו והשוו עם פרשת יאיר חזה לעיל, פסקה 10].

לעומת זאת, בהליך לפי חוק איסור לשון הרע, תכלית הפיצול היא שונה, שכן כאמור, הפיצול נועד למנוע חיטוט בעברו של התובע בשעה שהדבר יכול להיות מיותר. האמור נובע מהוראת סעיף 22 בחוק וגם מתחייב מההלכה הפסוקה כמפורט לעיל.