ת"א 19628-03-11 הטחנות הגדולות של אי בעמ נ' מועלם ואח'

רקע

1.בפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התגוננות, בתביעה בסך 1,500,000 ₪, שהגישה המשיבה נגד המבקשת ו-4 אחרים, סמי, אילן, דורון וראובן מועלם. בסמוך לאחר הגשת התביעה, נפטר מר ראובן מועלם ז"ל לבית עולמו, ויורשתו על פי צוואה היא הגב' דייזי מועלם, אלמנתו. המנוח היה בעל מניות כמעט בלעדי במבקשת. יתר הנתבעים הם בניהם של השנים.

2.לפי כתב התביעה, המשיבה היא יצרנית קמח והנתבעים ניהלו מאפיה בשם "מאפיית הדקל", ורכשו סחורה מהמשיבה, אולם לא שילמו את תמורתה. כתב התביעה מפרט, כי המצג שהציגו בני המשפחה למשיבה היה, כי "סמי מועלם" היא שמה של שותפות לא רשומה, שהשותפים בה הם סמי, אילן ודורון מועלם, וכן המבקשת. נחתם הסכם לפריסת חוב (נספח ג' לכתב התביעה), שנערך, לפי הכתוב בו, בין המשיבה, מחד, לבין "(מאפית הדקל) שותפות סמי מועלם" ו"הבעלים מונדו בע"מ ע"י מר סמי מועלם, אילן מועלם, דורון מועלם", מאידך. הסכם זה אינו נושא את חותמת המבקשת, אלא רק את חתימות השלושה. סמי ואילן אף חתמו על כתב ערבות לחובות מאפיית הדקל למשיבה (נספח ה' לכתב התביעה).

3.פסק-הדין ניתן ביום 25.12.2011 על סמך הודעת ב"כ התובעת, כי מסר בעצמו את כתב התביעה לידי הנתבעים, במסגרת פגישה שערך עם סמי ודורון מועלם, וכי הנתבעים ניהלו עם התובעת מו"מ שלא הבשיל לכדי הסכמות. יוער, כי מועד המסירה היה בראשית יולי 2011, ואילו המנוח נפטר ביוני 2011.

הבקשה

4.בבקשתה, הנתמכת בתצהירה של הגב' מועלם, טוענת המבקשת כי מסמכי התביעה לא נמסרו לה או לבעלת המניות בה, הגב' מועלם, וכן, כי מעולם לא רכשה סחורה מהמשיבה ואינה חייבת לה דבר. הבקשה הוגשה ביום 10.7.2013, למעלה משנה וחצי לאחר מתן פסק-הדין.

5.המשיבה (כשהיא מיוצגת ע"י ב"כ אחר) הגיבה, וטענה הן לאיחור בהגשת הבקשה, שכן האזהרה נמסרה למר אילן מועלם עבור המבקשת כבר במאי 2012, ובינתיים אף הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים על זכויות המבקשת בנכס מקרקעין, והן להעדר סיבה לקבלה, לאור המסירה שבוצעה כמתואר ע"י ב"כ המשיבה דאז.

6.המבקשת הגיבה, וטענה כי אילן (וגם סמי וגם דורון) אינם ולא היו מנהלים במבקשת, ואף לא ערבו לחובותיה (בהבחנה מחובות המאפייה).

הדיון והטענות

7.בדיון שהתקיים, נחקרה הגב' מועלם. בחקירתה התברר, שאינה יודעת מימינה ומשמאלה בכל הנוגע לחברה וניהולה. היא אינה יודעת קרוא וכתוב, וסומכת על בנה דורון ועל עורך-הדין שליווה את בעלה המנוח בעסקיו עשרות שנים. הוא לא ידעה לאשר מועד הגעת מסמכי ההוצאה לפועל, ורק טענה שכשהגיע מסמך בדואר, פנתה לעורך-הדין. עוד אישרה, כי בניה גרו בעבר בביתה, שברח' החשמונאים 5 ברמת גן, אך כשהתחתנו עזבו. מאידך העידה, שבנה סמי עדיין גר בביתה. היא סיפרה, שהיתה באבל במשך שנה על בעלה המנוח, ולא ידעה לאשר או להכחיש כי בנה אילן קיבל עבור המבקשת את האזהרה בביתה. בשלב מסוים, כשלחץ החקירה התגבר (בערך מאמצע עמ' 3 לפרוטוקול), הידרדרו תשובותיה ל"לא יודעת", בניסוחים שונים, על כמעט כל שאלה.

8.מנגד, נחקר המצהיר מטעם המשיבה, מר מנחם גרייבסקי, שהעיד באשר לקשר בין המבקשת לבין המאפייה, ותאר את המצגים שיצרו בפניו האחים מועלם. הוא אישר, לאחר עיון, כי בכתב הערבות שעליו חתמו סמי ואילן נכתב שהם ערבים לחובות המאפייה, ולא לחובות המבקשת. יוער, כי הגם שב"כ הקודם של המשיבה היה באולם, ויתרה המבקשת על העדתו.