ת"א 19611-03-17 ADIDAS AG נ' ח.ר. סחר הוגן 2011 בע"מ ואח'

התובעת הגישה תביעה זו אשר עניינה הפרת סימני מסחר, גניבת עין ופגיעה במוניטין, ובמסגרתה עתרה למתן צו מניעה, צו השמדה, מתן חשבונות ופיצוי כספי בסך של 80,000 ₪.

לטענת התובעת, הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) ייבאה לישראל כמות מסחרית של 790 זוגות נעליים, המונה 5 דגמים שונים. הנעליים עוכבו על ידי הנתבעת 2 שכן לדעתה הן מפרות לכאורה את סימני המסחר של התובעת.

הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה כי לא הפרה כל זכות ולא החזיקה ברשותה מוצרים מזויפים הנושאים את סימני המסחר של התובעת וכי היא מכחישה כי גרמה נזק לתובעת. עוד נטען בכתב ההגנה כי הנתבעת פנתה לתובעת ומסרה כי היא מוכנה להגיע להסכמה לפיה הסחורה תושמד וכן תחתום על התחייבות כי בעתיד לא תייבא סחורה המפרה את זכויות התובעת, אולם בשל דרישת התובעת להוצאות לא הגיעו הצדים להסכמה.

לאחר שהתובעת הגישה בקשה למתן צו להשמדת המוחזק, נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 12.6.17, במסגרתו נתנה הנתבעת הסכמתה להשמדת הטובין. בנוסף, הסכימה הנתבעת כי הוצאות האחסנה יחולו עליה (ראו סיכומי הנתבעת).

במסגרת הדיון מיום 12.6.17 הסמיכו הצדדים את בית המשפט להכריע בסוגיית הפיצויים וההוצאות וזאת בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, על פי שיקול דעתו וללא נימוקים, ולאחר שיוגשו סיכומים קצרים מטעמם כמפורט בפרוטוקול.

בסיכומיה טענה התובעת כי בדיון מיום 12.6.17 הסכימה הנתבעת להשמדת הנעליים מבלי שטענה כי אין בהסכמה הודאה בכך שהנעליים מהוות הפרת סימני מסחר רשומים.

עוד טענה התובעת כי הנתבעת לא טענה בכתב ההגנה כי הנעליים אינן דומות לנעלי התובעת, ואף לא נטען כי הסימנים על הנעליים אינם דומים עד כדי הטעייה לסימני המסחר שבבעלות התובעת, וכי הגנתה הצטמצמה לטענות לפיהן הנעליים לא נשאו שום סימן ובטח לא סימן מסחר של התובעת, וזאת בניגוד לגמור לטענותיה של התובעת כעולה מכתב התביעה לפיהן הנעליים נשאו סימני מסחר רשומים של אדידס.

באשר לסכומי הפיצוי הפנתה אדידס לפסקי דין שונים בהם דנו ביבוא של כמות קטנה יותר של מוצרים ונפסקו פיצויים בטווח של 15,000 ₪ - 20,000 ₪, וכי כאשר דובר בייבוא של 300 מוצרים החיוב היה משמעותי בסך של 50,000 ₪.