ת"א 19597-05-12

לפני בקשה לפי סעיף 6ב לפקודת בזיון בית המשפט במסגרתה עותרת המבקשת לחייב את המשיבים לקיים את הוראות פסק דין חלוט שניתן על ידי כב' השופטת מוניץ ביום 10.9.2013. לחלופין, וככל שהמשיבים לא יקיימו את הוראות פסק הדין, עותרת המבקשת מבית המשפט ליתן הוראות המאפשרות לה להגיש למשיבה מס' 5 את תכניות הבנייה נשוא הבקשה.

דין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים, בהיות הבקשה חסרת בסיס עובדתי או משפטי.

עיינתי בפסק הדין עליו מבוססת התביעה וממנו עולה, כי הוא ניתן בתביעה שהגישה המשיבה מס' 1 נגד המשיב הפורמאלי, נגד המבקשת ונגד המשיבה מס' 5, כאשר המשיבים 2- 4 כלל לא היו צד לאותה תביעה. יתרה מכך, באותו פסק דין נדחתה תביעת המשיבה מס' 1 תוך חיובה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, מבלי שניתנו על ידי בית המשפט הוראות אופרטיביות כלשהן לטובת צד זה או אחר, למעט ההוראה שעניינה דחיית התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט.

הפסקה אליה מפנה המבקשת בתוך פסק הדין ושעל בסיסה הגישה את בקשתה מהווה חלק מהנמקת בית המשפט מדוע הוא דוחה את טענות התובעת. אין באמור באותה פסקה משום מתן צו אופרטיבי נגד המשיבים או מי מהם, צו שמעולם לא נתבקש על ידי מי מהצדדים וכלל לא נידון במסגרת אותה תביעה. טענות המבקשת, אם כן, הן טענות חסרות בסיס המוציאים דברים מהקשרם ועל כן דינן להידחות.

מעבר לנדרש אוסיף, כי הסעד החלופי המבוקש בבקשה ושעניינו מתן הוראות המאפשרות למבקשת להגיש את התכניות למשיבה מס' 5 אינו קשור להליכי בזיון בית המשפט, הוא חורג מהמטרה העומדת בבסיס מוסד הביזיון, ומהווה ניסיון לעקוף את הצורך בהגשת תביעה או עתירה מתאימה לקבלת צו כאמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

שקלתי לחייב את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה מכיוון שעצם הגשת הבקשה מהווה, לכאורה, שימוש לרעה בהליכי משפט, אך לפנים משורת הדין החלטתי שלא לעשות כן.