ת"א 19543-06-09 אנדריושצ'נקו נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.התובעת יוליה אנדריושצ'נקו ילידת 1987, נפגעה בתאונת דרכים ביום 4.8.06.

התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).

אין מחלוקת לגבי הכיסוי הביטוחי.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי ד"ר בועז ליברמן, קבע נכות צמיתה בגין פגיעה בעמוד שידרה צווארי בשיעור 2%.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגי פרופ' ראובן מדר, העריך את נכותה הצמיתה של התובעת ב- 15%, כאשר תרומת התאונה היא 20%, קרי – 3% נכות צמיתה.

2.ראיות הצדדים:

מטעם התובעת הוגשו שלושה תצהירים.

תצהיר עדות ראשית של אולגה סמואל, חברת ילדות המתארת את מגורי השתיים בקיבוץ גדות מאז עליית התובעת ארצה, לימודים בבית ספר תיכון, עבודה במשק ובמפעל הקיבוץ.

העדה מתארת בתצהירה כי למיטב זכרונה התובעת סיפרה לה על תאונת הדרכים והתלוננה בפניה על הקשיים מאז התאונה.

בחקירה נגדית התברר כי בעת הגיוס לצבא של העדה ושל התובעת בשנת 2006, נפרדו דרכיהן (עמ' 23 לפרו') והיא אינה רואה את התובעת על בסיס קבוע (עמ' 24 לפרו').

תצהיר עדות ראשית של עדי עובדיה, בעלים ומנהל של חנות בקניון ראשון לציון, אשר העסיק את התובעת בחנות בתפקיד של גרפיקאית מחודש מרץ 2011 ועד לחודש אוגוסט 2011, שאז לטענתו התפטרה מאחר ולא הצליחה לשלב בין שעות העבודה ובין ימי הלימודים, חזרה לעבודה בנובמבר 2011, הרבתה להתלונן על כאבים המפריעים לתפקודה.

בחקירה נגדית, התברר כי התובעת נחשבה כעובדת מקצועית ובעת מתן העדות (אוקטובר 2013) כבר לא עבדה בחנות של העד (עמ' 21 לפרו').

עוד עולה מהחקירה הנגדית כי התובעת לא סיפרה לעד על אירוע התאונה (עמ' 22 לפרו').

3.התובעת מתייחסת בתצהיר העדות הראשית לפגיעה בתאונה, בעת שהיתה נוסעת ברכב אשר איבד שליטה, הסתחרר עד שנבלם במעקה בטיחות; התייחסה לבדיקה בניידת מד"א שהוזעקה למקום, לטענתה נרשם כי ויתרה על פינוי לבית חולים בהמלצת הפרמדיק בגלל עומס חריג שהיה בעיצומה של מלחמת לבנון השניה.

בהמשך התצהיר מתארת התובעת את קורותיה מאז התאונה, שארעה במהלך שרות צבאי סדיר, הבדיקות אליהן הופנתה על ידי הרופאים בצבא, הטיפול הרפואי עם שחרורה, התייעצות עם רופאת משפחה אשר היפנתה אותה בינואר 2010 לבדיקת ראומטולוג שאבחן תסמונת פיברומיאלגיה.