ת"א 19536-10-14 קשוע נ' סולטאני מנצור ואח'

בקשה לחילוט עירבון.

ביום 4.11.14 התובע הפקיד ערובה בסך של 7,500 ₪ בהתאם להחלטה מיום 28.10.14 לפיה ניתן צו ארעי עד למתן החלטה בצו הזמני, בהמשך התובע הפקיד ערובה נוספת בסך של 17,500 להבטחת הוצאות הנתבעים, זאת בגדר החלטה למתן צו מניעה זמני, במסגרתו עתר התובע ליתן צו האוסר על הנתבעים להמשיך בביצוע עבודות בניה בקרקע רשומה (החלטה מיום 9.11.14).

העירבון הופקד, אולם התובע לא הצליח להעמיד ערבות צד ג' בסך של 25,000 ₪, שהיוותה תנאי נוסף למתן צו המניעה, ומטעם זה צו המניעה הזמני בוטל ביום 9.12.14.

ביום 1.9.16 ניתן פסק דין המוחק את התביעה מחוסר מעש, מן הטעם שהתובע לא הגיש כתב תביעה מתוקן נוכח פטירת הנתבע.

מכאן הבקשה שלפני לחילוט ערבון.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה. החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי.

צו המניעה בוטל כבר ביום 9.12.14 לנוכח אי עמידת התובע בערבויות. מאז חלפו יותר משישה חודשים להגשת בקשה לחילוט ערבון, אולם בקשה מעין זו לא הוגשה, אלא כשנתיים לאחר פקיעת הצו ורק לאחר שהתובע הגיש בקשה להשבת ערבון.

הגם שתביעתו של התובע נמחקה בסופו של יום, אין בעובדה זו כדי לומר שהבקשה למתן צו מניעה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין, זאת גם בשים לב לכך שהתובע הוכיח זכותו לכאורה כאחד הבעלים המשותפים בקרקע בעוד שהנתבע 2 לא הציג כל ראיה בדבר בעלותו בקרקע רשומה.

יובהר כי התביעה נמחקה מבלי שנדונה לגופו של עניין, אלא נמחקה משום שהתובע לא תיקן את כתב תביעתו כנדרש ומכל מקום שמורה לו הזכות להגיש תביעתו מחדש כאשר כל ההליכים וההחלטות בתובענו זו יחויבו בתובענה עתידית.