ת"א 19490-07-14 לוגסי נ' כהן

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע ובמסגרתה טען, כי הנתבע הפר חוזה שנערך בין הצדדים לכתיבת ספר תורה, אשר במסגרתו שילם התובע לנתבע סך של 74,000 ₪.

התובע תבע סעד כספי הכולל את השבת הסך של 74,00 ₪, וכן פיצוי בגין נזק כספי בסך של 25,000 ₪ ובנוסף פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, כך שהתביעה הועמדה על סך של 130,000 ₪.

הנתבע טען, כי התובע שילם לו רק סך של 57,250 ₪. לטענת הנתבע, התובע הפר את המוסכם בין הצדדים ועל כן אינו זכאי לקבל את ספר התורה כל עוד לא שילם את מלוא התמורה המוסכמת.

בדיון שנערך ביום 10.5.15 עלה, כי בינתיים התובע רכש ספר תורה אחר. לפיכך, עמד על ביטול ההסכם והשבת התמורה ששולמה בתוספת פיצויים. הנתבע טען, כי אם התובע ישלם את מלוא התמורה, יקבל מידיו את ספר התורה. לעניין זה טען התובע, כי למיטב ידיעתו ספר התורה הועבר על ידי הנתבע לאחר.

בתום הדיון נקבע, כי על הנתבע להשיב לשאלון ולהעביר פירוט המסמכים שבידיו.

ביום 4.6.15 עתר התובע למחיקת כתב ההגנה נוכח אי קיום צו בית המשפט למענה לשאלון ומתן גילוי מסמכים.

בית המשפט קבע, כי על הנתבע להגיב לבקשה.

בחלוף פרק זמן נוסף ובהעדר תגובה מטעם הנתבע, חזר התובע על בקשתו ובית המשפט הורה ביום 27.7.15 על מחיקת כתב ההגנה ובהמשך לכך על מתן פסק דין נגד הנתבע. בפסק הדין חויב הנתבע בתשלום סך של 74,000 ₪ וכן בפיצוי בסך של 20,000 ₪. כן חויב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.

ביום 24.9.15 ביקש הנתבע לבטל את פסק הדין. הנתבע טוען בבקשה לביטול פסק דין כי הוא מתחייב להעביר את כל המסמכים וכן להשיב לשאלון. כן נטען, כי אין לנתבע את השאלון עצמו. הנתבע טוען, כי מתן פסק דין מהווה צעד דראסטי מדי וניתן להסתפק בצעדים חלופיים.