ת"א 19425-12-13 זמיר ואח' נ' רפואה אהרונוביץ ואח'

1. בפניי בקשה לפטור מאגרה במסגרת תביעה שכנגד על סך של 1,000,000 ₪ שהגישה המבקשת כנגד המשיבה1.

2. המבקשת בת 58, גרושה ומתגוררת בדירה שכורה. לטענתה, אין באפשרותה לשאת באגרה הנדרשת מאחר והיא עובדת בחצי משרה ומשתכרת סך של 2,500 ₪ לחודש ונתמכת על ידי שני בניה. כמו כן, מטפלת היא באחיה עקב מצבו הרפואי הקשה. בנוסף, מצויה היא בהליכי פשיטת רגל ובהתאם להחלטה של בית משפט של פש"ר עליה לנהל את ההליכים בתביעה זו לבדה ולא באמצעות הנאמן. ברשותה חשבון בנק אשר קיימת בו יתרת זכות בסך 106 ₪ ואין לה רכוש מכל סוג שהוא.

3. לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה לפטור, שכן אין המבקשת עומדת בדרישת התקנות ביחס לבקשת פטור מאגרה, וזאת מאחר ולא הציגה תמונה מלאה ומפורטת אודות מצבה. עוד נטען, כי על פי תצהירה היא נתמכת ע"י שני בניה אך לא צירפה תצהיר לגביהם באשר לגובה הכנסותיהם. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי סכום התביעה מופרז יתר על המידה, ואף אינו מבוסס, ועל כן, אף מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובהתאם לתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), מצאתי, כי אמנם, לאור העובדות הנטענות בכתב התביעה, ההליך נשוא הבקשה מגלה עילה, אולם, אין המבקשת מפרטת את סכום התביעה הנתבע על ידה, למרות שהינו גבוה ונראה כי הינו מופרז ולא ריאלי ביחס לתביעות בעילה של לשון הרע, אשר באה כתביעת שכנגד לתביעה שהוגשה כנגד המבקשת בסך של 100,000 ₪. לסכום התביעה צריך שיהא קשר הדוק לעילת התביעה, שכן הוא אחד ממרכיבי העילה, ולצורך הוכחתה על המבקשת להראות כי סכום התביעה הנתבע על ידה בהליך זה אינו מופרז או מנופח לצורך קבלת הפטור. כמו כן, באשר להוכחת חוסר יכולת כלכלית, מצאתי כי עצם היותה של המבקשת בהליכי פשיטת רגל מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתה לשלם את האגרה הנדרשת, אך יחד עם זאת, מצאתי אף לקבל את טענת המשיבים, לפיה לא פרסה המבקשת תמונה מלאה ועדכנית אודות מצבה הכלכלי, וזאת נוכח הימנעותה מלצרף מסמכים רלוונטיים המעידים על מצבם הכלכלי שלה ושל שני בניה אשר תומכים בה כלכלית כטענתה, ואף לא פורט כנדרש בתצהירה מה הן הוצאות אחזקת הבית בו היא מתגוררת. על המבקשת מוטלת החובה לפרוס בפני בית המשפט תמונה שלמה ומפורטת אודות מצבה הכלכלי ולצרף אסמכתאות המחזקות את החזקה הגלומה בהמצאותה בהליכי פש"ר, אשר הינה חזקה הניתנת לסתירה. בנוסף, המבקשת לא הציגה אילו ניסיונות נעשו על ידה על מנת לגייס את סכומי האגרה להליך מבני משפחתה ומגורמים אחרים.

5. לאור האמור לעיל, המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה באשר להוכחת סכום התביעה הנתבע על ידה, וכן לא פרסה בפני בית המשפט תמונה שלמה ומפורטת באשר למצבה הכלכלי, למעט הסתמכות על היותה מצויה בהליך של פשיטת רגל. ולפיכך, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי ולפטור את המבקשת ממחצית האגרה הנדרשת להליך זה בהתאם לסכום התביעה שכנגד.

6. כמו כן, נוכח סכום האגרה הנדרש, הנני מאפשר למבקשת לפרוס את תשלום האגרה לשני תשלומים שווים, כאשר האחד ישולם בתוך 30 ימים מיום מתן החלטתי והשני בתוך 60 ימים.

7. במידה והאגרה לא תשולם במועד תמחק התביעה.