ת"א 19399-12-14 פייט ואח' נ' א. עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בעמ

1.במסגרת החלטה מיום 4.2.2016 בבקשת הנתבעת להורות לתובעים להשיב על שאלון, קבעתי כי לאור הסכמת בא-כוח התובעים להמציא לעיון בא-כוח הנתבעת את התכתובת בדואר אלקטרוני בין התובעים לבין אילן בהרל (להלן: התכתובת), אין צורך להחליט בבקשת הנתבעת לעיון בתכתובת, והוריתי לבאי-כוח הצדדים להגיש טיעון בכתב לגבי המחלוקת שנותרה בשאלת עיתוי גילוי התכתובת.

2.בא-כוח התובעים גרס כי יש לאפשר את גילוי התכתובת רק לאחר שהנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה. לטענתו, מאחר וכתב ההגנה הינו כללי ולקוני, ומאחר ורק בתצהירי הנתבעת צפויה להינתן גרסה סדורה לגבי ההתרחשויות, הרי גילוי התכתובת בשלב זה - עוד בטרם נמסרה גרסתו של אילן בהרל כעד מטעם הנתבעת - יקנה יתרון לנתבעת, מאחר ויתאפשר לה לערוך "התאמות שונות", באופן שיאיין את חקר האמת.

בא-כוח הנתבעת טען כי עמדת התובעים אינה מתיישבת עם תכליתם של הליכי גילוי ועיון במסמכים ושל תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכי אין לאפשר לתובעים לשפר את עמדותיהם לאחר סיום הבאת ראיותיהם.

3.ככל שסבורים התובעים כי כתב ההגנה אינו עונה לדרישות תקנות סדר הדין האזרחי, וכי הוא מסתיר גרסה עובדתית שצפויה להתגלות רק לאחר שהתובעים יסיימו הבאת ראיותיהם, הם רשאים לנקוט בדרכים שונות אותן מאפשרות התקנות. דרכים אלו אינן כוללות טרפוד של תכליתם של הליכי גילוי ועיון במסמכים. לא ברור מה הבסיס להנחות של התובעים, לפיהן בתיק זה יורה בית המשפט על מתן עדויות ראשיות בדרך של תצהירים, באופן שעוד בטרם יעלה לדוכן העדים עד התביעה הראשון - כבר יהיו חשופות בפניו העדויות הראשיות מטעם הנתבעת. כך אף לא ברור על מה נסמכת ההנחה כי אילן בהרל יעיד מטעם הנתבעת. בקשת התובעים לדחות את גילוי התכתובת לאחר שיעמדו לעיניה העדויות הראשיות של הנתבעת מסכלת את הרציונל של הליכי גילוי ועיון מסמכים, משבשת את הסדר הרגיל לפיו תחילה מתקיימים ההליכים המקדמיים ורק לאחר מכן מביאם בעלי הדין את ראיותיהם, ולפיכך אין להיעתר לה.

4.אשר על כן, הנני מורה לתובעים לגלות לנתבעת את התכתובת תוך 30 יום ממועד החלטה זו.

ניתנה היום, י"ג אדר ב' תשע"ו, 23 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.