ראמי נאיף ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

מבוא

1. שתי תביעות שהדיון בהן אוחד בשל נזקים שנגרמו לתובעים באירוע שארע ביום 2.6.07 במהלך פעילות של כוחות צה"ל בעיר שכם.

    

2. תובע 1 שהוא עזבונו של המנוח ראמי שנאעה, יליד 14.6.82, טען בתביעה אשר הוגשה ביום 6.8.08, כי ביום האירוע, סמוך לשעה 21:45, בשעה שהמנוח עבד יחד עם אחיו באיטליז המשפחתי, נשמעו יריות לעבר האיטליז שבו עבד. נטען שלא עלה בידי המנוח להסתתר והוא נהרג מהירי. עוד פורט שבאותה עת עמד בכניסה לאיטליז לקוח שנפגע אף הוא מהירי באורח קשה.

    

3. תובע 2, שהגיש את תביעתו ביום 1.6.09, טען בכתב תביעתו כי במהלך האירוע הוא נכח באיטליז אל- תל אל אחדר, הממוקם במרכז העיר שכם. בסביבות השעה 21:45 נשמעו יריות לכיוון האיטליז. התובע, שהבחין בכוח של צה"ל היורה לכיוון האיטליז, נפגע מהירי בכל חלקי גופו, ובעיקר בידו הימנית.

    

4. תמצית טענתה של הנתבעת (להלן- "המדינה"), הינה כי הירי בוצע במהלך פעילות מלחמתית יזומה של צה"ל בעיר שכם, בשעה שכוח צה"ל זיהה חמוש וירה בו. בדיעבד התברר כי אותו החמוש הינו תובע 2, אשר נמנע מלציין בכתב התביעה שהגיש כי היה חמוש בנשק קלצ'ניקוב במהלך האירוע. המדינה טענה כי פעולתה חוסה תחת הגנת "פעולה מלחמתית" כאמור בסעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב- 1952. כמו כן טענה להעידר רשלנות מצידה בביצוע הפעולה.

    

   הראיות

   ראיות התובעים

   עדות תובע 2- עלאא עאדל נאדר סולימאן

5. בתצהיר עדות ראשית הצהיר תובע 2 על כך שעד לפציעתו הקשה במהלך האירוע, הוא עבד במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. ביום האירוע, סמוך לשעה 21:45, במהלך משמרת עבודה, נכנס לאיטליז "אל תל אלאח'דר" של משפחת שנאעה על מנת לקנות אוכל וזאת בהנחיית מפקדו. באותה עת הוא היה לבוש במדי המשטרה הפלסטינית, ונושא נשק מסוג קלצ'ניקוב שאותו קיבל מהרשות מתוקף תפקידו (סעיף 4). בעת שניגש לאיטליז, ראה שהעובדים מנקים את המקום לקראת סיום יום העבודה.