ת"א 19351-12-12.בפני

בפני בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש בשל מעמדה של המשיבה וסירובה לשלם למבקש הוצאות שנפסקו לטובתו ולאור מצבה הכלכלי הדחוק של המשיבה ובעל המניות שלה. בנוסף טען המבקש כנגד סיכויי התביעה הקלושים וההוצאות הכבדות בהם הוא נושא ויישא לצורך ניהול הגנתו בהיעדר יכולת כאמור, להיפרע מהמשיבה.

עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי לפיו למשיבה בלבד ולא למבקש, הומחו מלוא הזכויות במקרקעין לאחר שבעלי הזכות במקרקעין הרשומים במנהל מקרקעי ישראל, ויתרו על זכותם במקרקעין לטובתו. בנוסף ביקשה המשיבה שאורה על סילוק המבקש מהמקרקעין ועל הריסה של מבנים שהקים בהם ולחיוב כספי לדמי שימוש בסך של 250,000 ש"ח. המבקש טען להגנתו כי המשיבה לא השלימה כלל את רכישת הזכויות לכאורה מצד ג' ומנגד, זכויותיו במקרקעין הן מכוח החזקה בהם לאורך השנים מכוח הסכמי שכירות, לתקופות שכירות ארוכות. בהתאם לכך הוא השקיע במקרקעין וביקש לדחות את הדרישה לסילוק יד ולהריסת המבנים.

המשיבה טענה בתגובתה לבקשה, כי אין לחייב בהפקדת ערובה אלא במקרים נדירים ורק כאשר סיכויי התובע להצליח בתביעתו זניחים. בנוסף נטען כי בדומה להחלטה לפיה נדחתה בקשתה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה בהיותו תובע שכנגד, כך יש לדחות את הבקשה דנן. שכן, תביעתה הוגשה מחמת תביעה שהגיש המבקש ,בין השאר כנגדה, למתן סעד הצהרתי על בעלותו במקרקעין ואילו בהליך שבפני הוא טוען לזכותו כמחזיק וכשוכר ולא כבעלים. לעניין אי תשלום הוצאות על ידה טענה המשיבה, כי חיוב אחד בהוצאות היא קיזזה מחיובו של המבקש כלפיה ואילו חיוב אחר בהוצאות לא שולם, הואיל והתשלום לא יוחזר לה כשתזכה בתביעתה מחמת מצבו הכלכלי הדחוק של המבקש.

דיון והכרעה:

סעיף 353 א. לחוק החברות, תשס"ה- 2003 קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה

מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת

לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן

הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת חוץ

לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה כדין".

בדברי ההסבר להצעת חוק לתיקון חוק החברות, תשס"ב -2002 (הצ"ח 638) נאמר: "מוצע