ת"א 19342-07-10 בנדורי נ' קרן קימת לישראל ואח'

התובע היה בעל הזכויות בנחלה 76 שבנחלת יהודה בעיר ראשון לציון, שהורכבה מארבע חלקות. עבור אישור זכויות בנייה באחת החלקות, נדרש התובע לשלם לרשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") דמי היוון בשיעור 91%. הצדדים חתמו על הסכם פיתוח והתובע שילם כנדרש.

כעת, עותר התובע להשבת רוב דמי ההיוון ששילם, בסכום של 690,947 ₪ ולתשלום סכום נוסף של 1,540,000 ₪, בגין נזקים נטענים שנגרמו לו כתוצאה מהעיכוב בבניה שנוצר בעטיה של רמ"י.

הרקע לתובענה

1. התובע הוא יליד ותושב נחלת יהודה, מושב עובדים שהוקם בשנת 1913, אשר סופח לעיר ראשון-לציון בשנת 1988 (להלן: "המושב"). בשנת 1974 רכש התובע את נחלה מספר 76 מאת מר שאול רמפל (להלן: "הנחלה" ו- "רמפל" בהתאמה), כשעל הנחלה נמנות ארבע חלקות, חלקות 76 ו-93 בגוש 3628 וחלקות 10 ו-60 בגוש 3629.

    

2. חלקה 93 ניצבת בליבו של ההליך. היא מרוחקת משלוש החלקות האחרות של הנחלה וממוקמת ברחוב האורנים 10 שנמצא בקצה גבול המושב. שטחה 564 מ"ר והיא אינה מבונה (להלן: "חלקה 93").

    

3. בשנת 1929 (י"א סיון, תרפ"ט) נחתם בין הנתבעת 1 (להלן: "קק"ל") לבין אביו של רמפל, מר מנשה רמפל ו-ועד המושב חוזה חכירה, לפיו נמסרה לרמפל זכות חכירה בנחלה (להלן: "חוזה החכירה").

    

4. ביום 17.3.1930, נחתם בין קק"ל לבין נציגי המושב זיכרון דברים, לפיו החכירה קק"ל את הנחלות לחוכרים, בהתאם ללוח הזכויות מיום 2.4.1930 שצורף לאותו זיכרון דברים, המעגנים את החכרת הנחלה לרמפל (להלן: "זיכרון הדברים" ו"לוח הזכויות" בהתאמה).