ת"א 19278-03-15 שומרוני ואח' נ' לנדסמן ואח'

1. לאחר עיון בתגובות הצדדים שהוגשו, ביחס להמצאת דו"ח החקירה לעיונו של המומחה:

א. על דרך העיקרון , אלא אם יש הסכמה להגשת דו"ח חקירה (לעתים מגיעים אכן צדדים להסכמה כזו) הרי שהדו"ח ככזה אינו קביל, "על קרבו וכרעיו", שכן הוא כולל עדויות שמיעה וסברה. יחד עם זאת, לא אחת כולל הדו"ח גם עזרי חקירה קבילים או מסמכים קבילים. יכולים להיות נספחים לו, או כלולים בו, גם מסמכים המותרים בהמצאה למומחה.

ב. טול למשל צלום של בנין נוסף בישוב שנחזים בו סדקים. האם פסול המסמך להמצאה למומחה על מנת שישקול הרלבנטיות שלו, רק משום שהנו חלק מדו"ח חקירה או צורף לדו"ח כזה? קשה לחלוק בדוגמא זו, שלו היה נשלח הצילום בנפרד תוך הפנית שימת לבו של המומחה שמדובר בצילום של בנין אחר בישוב שאף בו יש סדקים, והצילום נשלח רק לצרכי השוואה, היה דבר זה לגיטימי, ובידי המומחה לשקול הרלבנטיות. יכולים להיות מקרים בהם תובע דווקא מעונין בצילומי השוואה מעין אלה (למשל כדי להמחיש סידוק יתר בבניין שלו, לעומת בנינים אחרים באותו אזור עם אותה שיטת ביסוס). ברור שכל בנין לגופו ומה שיש להכריע בו אינו בניינים אחרים, אך בידי המומחה לשקול הרלבנטיות. התוצאה לא צריך שתשתנה רק משום שמדובר בצילום הכלול בדו"ח.

ג. מאידך, במה שקשור לעדויות (הודעות עדים הכלולות בדו"ח): יכול המומחה במסגרת שיקול דעתו לערוך בירוריו, גם במישור העובדתי ביחס למה שנראה לו רלבנטי. סברה מקצועית של מומחה מופעלת בסופו של יום על נתונים גולמיים ותשתית עובדתית שבפניו, ואם סבור מומחה כי חסרים לו נתונים עובדתיים אלו או אחרים שלא הומצאו לו, יכול הוא לדרוש אותם.

ממילא אמור שיקול דעתו להיות מושפע בעיקר מתיזות מקצועיות שעליו לקבל או לדחות (או שיבור לו דרך עצמאית משלו, שכן אין הוא חייב לאמץ או לדחות תזה של מי ממומחי הצדדים). במסגרת זו הצדדים יכולים להעמיד לעיונו חוות הדעת של מומחים, המהווה התזה המקצועית מטעמם. הם אף עשו כן בפועל. אותן חו"ד כוללות ממילא גם נתונים גולמיים, היינו בדיקות אלו או אחרות שערכו מומחי הצדדים או גורמים חיצוניים שתוצאות בדיקותיהם צורפו לחוות הדעת מטעם הצדדים.

כך הגישו התובעים חוו"ד של המהנדס ברדיצ'בסקי יצחק, הנתבעים חוו"ד של המהנדס ישראל קלר, צד ג' 1 חוו"ד של המהנדס מרג'יה יוסף , וצד ג' 2 הגיש חוו"ד של המהנדס דוד דוד.

ד. אין מקום להעמיד לעינו של המומחה בשלב זה, גרסאות עובדתיות של עדים חיצוניים , שבשלב זה לא העידו (אלא אם רואה המומחה לבקש נתון עובדתי זה או אחר, תוך שיתוף הצדדים בפנייתו). זאת להבדיל משמיעת גרסתם של בעלי הדין, שיכולים להעמידה לעיונו של המומחה (וממילא עיקרה אם לא כולה, מתמצה בחוות הדעת המקצועית שהעמידו לעיונו). מדובר בתיק שעיקרו במומחיות.

ה. סע' 2.1 עד 2.8 בדו"ח החקירה הנם צלומים של בתים אחרים בישוב הכוללים סידוק זה או אחר. תמונות אלה מותרות בהמצאה. המומחה יוכל לשקול אם יש בהן רלבנטיות. המומחה יתעלם מתיאורים שבדו"ח החקירה ליד הצילומים, עד כמה שהתיאור לא עולה מן הצילום עצמו, שאז אין מניעה שיתייחס. בכל מקרה, אין מניעה שיתרשם בעצמו מבתים נוספים בביקורו בישוב. הדבר נותר לשיקולו.

המומחה יתעלם מסע' 3, 4 ו 5 של הדו"ח הכוללים גרסה של קבלנים ומתכננים, חקירה ברשות המקומית, ומסקנות של החוקר. אין כאן שום תרומה עודפת ביחס לתזות ונתונים שיכלו הצדדים לכלול ממילא בחווה"ד של המומחים מטעמם. כאמור אין מניעה שאם דרוש למומחה נתון זה או אחר שלא נמצא בידיו, יפנה לקבלתו, בין אם כלול הוא בדו"ח ובין אם לאו.

2. במה שקשור לבקשה לפסול המומחה: ב"כ התובעים שהגיש הבקשה ראה להותירה לשיקול דעת לאחר החלטתי מיום 27.7.18. אין לפסול את המומחה. ראשית, לא נפל פגם בדרך הילוכו, הפגם נפל במגרשו של הנתבע כפי שפורט באותה החלטה. שנית, גם משעה שנחשף המומחה לחומר אסור בהמצאה ששלח לו אחד הצדדים, לא מביא הדבר לתוצאה אוטומטית של פסילתו. על פי רוב , בוודאי כאן, די יהא במתן הנחיה למומחה ממה עליו להתעלם. ראה למשל רע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח נ' פלוני . הדבר נכון בפרט כאשר חלק מן המסמך – מותר בהמצאה.