ת"א 19258-04-12 יצחק ועמוס בוקרה קבלנים בע"מ נ' מלכה

האם חייב הנתבע בפירעון שיק שמסר לתובעת בשנת 2004 כחלק מתמורת מכר דירה, כאשר הסכם המכר עמו בוטל והדירה נמכרה בכינוס נכסים לגרושתו?

רקע וטענות הצדדים

1.התובעת הגישה לביצוע בינואר 2012, בתיק הוצל"פ 01-18009-12-4, שיק בסך 86,203 ₪ משוך על ידי הנתבע לפקודת התובעת לפירעון ליום 17.1.12. השיק נמשך במקור לפקודת בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ כשיק למוטב בלבד, ללא תאריך פירעון. על פני השיק תיקונים וחתימות שונות באופן ששונה שם המוטב לתובעת ובוטלה ההגבלה על סחרותו של השיק.

השיק נמסר לתובעת ביום 21.10.04 במעמד הסכם מכר מאותו יום במסגרתו מכרה התובעת לנתבע בית צמוד קרקע ברחוב התקווה 4/3 אשקלון (להלן: הדירה). סעיף 8 להסכם המכר מגדיר את התמורה והתשלומים, שחלקם בוצעו טרם עריכתו, והשיק הנדון ניתן כתשלום האחרון על חשבון התמורה, סכום שקלי השווה לסך של 19,415$ הנקוב בסעיף 8ב(5) להסכם המכר.

התובעת הינה חברה קבלנית בבעלות וניהולו של מר הרצל שלומי גבעתי (בתצהירו מכנה עצמו כשלומי אולם במועד העסקה כונה הרצל ולכן יכונה להלן: הרצל). בין הרצל לנתבע הכרות ארוכת שנים במסגרתה שיתפו פעולה במיזמים שונים. התובעת נותרה חייבת כספים לחברה בבעלות הנתבע, מטבחי אוקספורד בע"מ, אשר פתחה כנגדה שני תיקי הוצאה לפועל בשנת 1998. על רקע חובות אלו התקשרו הצדדים בהסכם המכר למכירת הדירה לנתבע, כאשר חלק מהתמורה הייתה אמורה להיות משולמת בקיזוז חובות התובעת בתיקי ההוצל"פ הנ"ל.

2.לטענת הנתבע הסכם המכר ומסמכי התובעת מעידים כי השיק הנדון נועד לפירעון לבנק שליווה את מיזם הבניה של התובעת, בכפוף לשחרור הדירה משעבוד. לאחר שהסתבר לנתבע כי הרצל ערך עמו הסכם מכר מבלי להעביר סכומים ששולמו לחשבון הליווי ומבלי שדאג לשחרור השעבוד מהדירה, בוטל הסכם המכר. הדירה נמכרה על ידי כונס שמונה על ידי הבנק המלווה, לגרושתו של הנתבע. לאור נסיבות אלו, בהן שילם הנתבע כספים על חשבון התמורה, ביצע עבודות שונות להשלמת בניית הדירה ולא זכה להשבתם לאחר ביטול ההסכם, טוען הנתבע כי ישנו כישלון תמורה מלא ואינו חייב בפירעון השיק.

מעבר לטענות ביחס לעסקת היסוד טוען הנתבע כי הרצל מחק את הרישום "למוטב בלבד" ועשה שימוש בשיק שיועד לבנק דיסקונט תוך שינויו לשם התובעת והפקדתו בחשבון פרטי של בני משפחתו ולא בחשבון התובעת. בתצהיר הנתבע בתמיכה לבקשתו לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות, המהווה חלק מראיותיו, הבהיר טענתו בדבר זיוף השיק. לטענתו הרצל מחק את המוטב בלבד והסב את השיק לטובת זוגתו. טענה זו מקפלת בתוכה את הטענה כי הרצל רשם את שם התובעת כנפרעת. עוד עלתה בתצהיר המאוחר טענת התיישנות אשר לא מצאתי מקום לדון בה. הטענה לא נטענה בהזדמנות הראשונה ואין מחלוקת כי השיק נמסר ללא תאריך פירעון ולכן לא הוכח במדויק בתי נולדה עילה התביעה לצורך התיישנות.

3.מאחר ומדובר בבקשה לביצוע שטר גרסת התובעת פורטה לראשונה בתצהיר עדותו של הרצל. התובעת מאשרת כי מונה כונס לדירה שנמכרה לנתבע ולטענתה הנתבע וכונס הנכסים הגיעו להבנה כי הדירה תימכר לגרושתו של הנתבע. לטענת הרצל הסכים הוא לחתום על תצהיר בדבר ביטול המכר לנתבע וזאת תמורת קבלת השיק הנדון אשר סכומו נקבע בהתחשב בהשקעות של הנתבע בנכס טרם מונה לו כונס. עוד נטען כי סוכם שההמחאה תפרע לאחר רכישת הנכס על ידי גרושתו של הנתבע. לשיטתו הסכים לקבל את ההמחאה עם התיקונים שביצע בה הנתבע. נטען כי הנתבע רכש בפועל את הדירה, באמצעות גרושתו, ולכן חייב בפירעון השיק המהווה חלק מהתמורה. את החלק הארי של סיכומיו ייחד הנתבע לטענה כי רכישת הדירה על שם גרושתו של הנתבע מהווה עסקה למראית עין, תוך הגשת מסמכים שונים שמרביתם הוצגו רק במועד שמיעת הראיות.

דיון והכרעה

מועד מסירת השיק וייעודו

4.לעניין מועד מסירת השיק וייעודו נתן הנתבע גרסה סדורה, הנתמכת במסמכים מטעם התובעת. הגרסה לא נסתרה מאחר והנתבע לא עומת עם טענותיו בחקירה הנגדית ונותר איתן בטיעוניו הנסמכים על מסמכי התובעת. מהסכם המכר מיום 21.10.04 עולה באופן ברור כי השיק הנדון נמסר בסכום הנקוב בסעיף 8ב(5), הסכום בשקלים השווה לפי שער הדולר הנקוב בהסכם לסך של 19,415$. ההסכם קובע ביחס לתשלום זה כי ישולם: