ת"א 19236-01-14 אבו מוך נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

לאחר עיון בבקשת התובע ובתגובת הנתבעות נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת כפי שאנמק להלן:

1.תחילה אין הליך של עיון חוזר בבקשה מסוג הבקשה בה עסקינן, וככל שיש לתובע השגות על ההחלטה, ההליך הנכון הוא הגשת בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

2.גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. התובע משיג על הטלת מחצית שכר טרחת המומחה עליו וטוען כי לאור הראיות הקיימות בתיק, ובהעדר שאלה של חבות ומצבו הכלכלי הקשה, יש להשית מלוא שכר הטרחה על הנתבעות.

3. החלטתי מיום 27/1/15 ניתנה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהן, בבקשת המינוי בתגובות הנתבעות לבקשה, וכן בטיעונים המשלימים שהגישה הנתבעת 1 לבקשה, והיא מדברת בעד עצמה, ואין לשנותה גם לאור הטענות בבקשה זו. יש להזכיר כי ההחלטה מיום 27/1/15 קבעה כי יש למנות מומחה רפואי, ולכן אין כל מקום להעלאת טענות נוספות בעניין זה. כאן המקום לציין כי ב"כ התובע התעקש בדיון מיום 7/9/14 לקיים דיון בבקשה למינוי מומחה, ובקשתו נדחתה לאור כך שטרם נמסר וס"ר לנתבעות. ועוד, הטיעונים המשלימים של הנתבעת 1 הוגשו לבית המשפט ביום 6/1/15, ואילו ההחלטה המורה על מינוי מומחה רפואי ניתנה ביום 27/1/14, ולא ברור מדוע התובע לא ראה לנכון להגיב לטיעונים המשלימים של הנתבעת 1, ככל שהיה מעוניין בכך.

4. דין הבקשה להידחות גם בקשר לטענות התובע למצב כלכלי קשה משלא צורפו שום אסמכתאות בעניין זה.

5. עניין הטלת שכר טרחת המומחה על מי מהצדדים נתון לשיקול דעת בית המשפט, כקבוע בתקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, כאשר על בית המשפט לאזן בין הגישה הליברלית במינוי המומחה, אל מול חיוב התובע בהפקדת שכר טרחתו, ובמיוחד כאשר מדובר במקרה גבולי. ראו בעניין זה פסק דינו של כב' השופט צבי זילברטל, רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ.

אשר על כן הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין בלבד לא אתן צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.