ת"א 19187-03-12 JKV BETEILIGUNEGES GMBH ואח' נ' דביר ואח'

1. מונחת לפניי בקשה מטעם מר רון ולדמן, נתבע 3 (להלן: "המבקש"), למתן ארכה להגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד בשישים ימים ממועד מתן ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף אשר הגיש.

2. לשיטת המבקש, על קוצו של יוד, יש לבקשתו לסילוק על הסף מחמת התיישנות סיכוי רב. שכן, למשיבים היתה ידיעה בדבר טענותיהם המוכחשות בתחילת שנת 2005 וזאת על פי כתבי בית דין שהגישו באותה תקופה; ככל שידרש המבקש להגיש כתב הגנה הרי שיהא עליו להשקיע משאבים אדירים. המבקש הינו אדם פרטי ולא חברה בעלת אמצעים. הכנת כתב הגנה לתביעה מורכבת הפרושה על פני מאות עמודים ונספחים ועומדת על סך 80,000,000 ₪ תגרום למבקש להשקיע משאבים בלתי פרופורציונליים. המבקש לא היה מעורב בתביעה העיקרית והתביעה שכנגד נחתה עליו כרעם ביום בהיר. המבקש מפנה לבש"א 11142/08 רו"ח ברדיצ'ב נ' שנהב וטוען שכאשר מדובר בבקשות רחבות היקף ורבות משתתפים הכוללות סוגיות סבוכות מבחינה עובדתית ומשפטית יהא זה יעיל יותר לדון ראשית בבקשות המקדמיות ורק לאחר מכן בתביעה גופה. עוד מפנה הוא לבש"א 1411/08 בית הכנסת הגדול י-ם נ' היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות בי-ם.

3. התובעים שכנגד/ המשיבים מתנגדים לבקשה. לגישתם, בתמצית, הבקשה הוגשה מטעמים טקטיים על מנת לדחות את הקץ ובחוסר תום לב דיוני. המבקש עשה לעצמו שיטה פסולה ובכל פעם שמתקרב המועד להגשת כתב הגנתו הוא מגיש, ימים ספורים בלבד לפני המועד הקובע, בקשת ארכה חדשה (ראו פירוט בסעיף 5 לתגובה). לאור גישה זו גם נמנע המבקש מלכלול את כל טענותיו המקדמיות בבקשה לסילוק על הסף. בהמשך להחלטה דומה שנתן ביהמ"ש בתיק זה ביום 26.6.2014 ביחס לנתבעת 1, JKV, ועל פי הדין הנוהג אין מקום ליתן ארכה להגשת כתבי הגנה עד להכרעה בבקשות מקדמיות אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן; המבקש לקח חלק פעיל באירועים נשוא התובענה והיה דמות מפתח בקנוניה וכן היה מעורב אישית וצד בהליכים משפטיים שונים שהתנהלו במשך השנים סביב אירועים הקשורים למסכת העובדתית המפורטת בכתב התביעה שכנגד. בהליכים המתקיימים בין JKV למשיבים 1 ו-4 בביהמ"ש השלום בראשל"צ הוגשה הודעת צד ג' נגד המבקש. המבקש הגיש כתב הגנה וכתב הגנה מתוקן. לאור כך, המבקש מודע היטב לטענות ולהליכים ואין זה נכון לומר שהתביעה נחתה עליו "כרעם ביום בהיר"; במסגרת הסדר דיוני שהושג בין הצדדים בהליכים בראשל"צ לרבות עם המבקש שהיה צד לו ואשר הוגש ביום 13.2.2013 ידע כבר האחרון על התובענות בין הצדדים שמתנהלות ועתידות להתנהל; המבקש היה ערב להוצאות JKV בהליכים בראשל"צ ומכאן חזקה עליו שהכיר היטב את נסיבות העניין לפני שנטל על עצמו סיכון כזה. לאור כך, הגשת כתב הגנה דווקא אינה כרוכה במשאבים יוצאי דופן; המבקש לא נתן שום הסבר מדוע לא יוכל להסתפק בתרופה של הוצאות היה ותתקבל בקשתו המקדמית לאחר הגשת כתב הגנה; סיכויי הבקשה לסילוק על הסף נמוכים שכן הבקשה דורשת הכרעה ראייתית. מה גם וספירת מניין תקופת ההתיישנות צריכה להיעשות מהמועד בו היה בידי "גורם רלוונטי" לגלות "בשקידה ראויה" את עילות התביעה, קרי מפרק החברה ולא המשיבים.

4. בתשובה לתגובה הודף המבקש את טענת המשיבים שלפיה הבקשה הוגשה מטעמים טקטיים וטוען כי הוגשה היא מטעמי חיסכון בזמן ובעלויות; עוד טוען הוא כי ממילא לנתבעים 2, 4 ו-5 טרם הומצא כתב התביעה או שהומצא מחוץ לתחום רק בעת האחרונה וסביר להניח שיגישו כתב הגנה רק במהלך חודש 10/2014 לכל המוקדם; טענת המשיבים בעניין הארכת מועד של 120 ימים להגשת כתב הגנה הינה חסרת תום לב לאור הארכות שניתנו למשיבים, של 700 ימים במצטבר, להגשת כתב הגנה לתביעה העיקרית וכשתביעתם הוגשה בחלוף כעשור ממועד קרות האירועים הרלוונטיים; עוד טוען המבקש כי היה מרוחק מהתביעה שהתנהלה בראשל"צ שכן נתבע שם כצד ג' ובמשך 5.5 שנים התנהלו בין הצדדים העיקריים לתביעה הליכי גישור בהם המבקש לא היה מעורב כאשר לאחר תקופה זו הוגשה הודעת צד ג' מתוקנת והמבקש הגיש כתב הגנה מתוקן. בסופו של יום סולקה הודעת צד ג' נגד המבקש. עוד מבהיר המבקש שהתביעה בראשל"צ היתה ע"ס 240,000 ₪; המבקש חוזר על טענתו להשקעה רבה לשם הכנת כתב ההגנה ובכלל זה מאות שעות עבודה, שכ"ט אסטרונומי וזמן רב (לשיטתו המשיבים הכינו את תביעתם במשך כעשור).

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה לה ובבקשה לסילוק על הסף סבורה אני כי דינה להדחות, כפי שיפורט להלן.

6. כידוע, ההלכה הקובעת לעניין זה, היא רע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג [פורסם במאגרים המשפטיים] (להלן: "הלכת בובליל"). על פי הלכת בובליל, בקשות כגון דא תתקבלנה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ובהתקיימם של שני תנאים מצטברים. האחד, כאשר נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית. השני, שהנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים בלתי פרופורציונאליים להתגונן, ראו:

"יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות (השוו, רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ, פ"ד נט(4) 700; רע"א 6550/06 עמותת מוסדות סאטמר נ' שיכון קרית יואל בע"מ (טרם פורסם)). כלומר, ככל שמשקלו של אחד מבין שני התנאים רב יותר ניתן יהיה להסתפק במטען נמוך יותר לגבי התנאי האחר."

7. בענייננו, אמנם סבורה אני כי הגשת כתב הגנה ע"י המבקש תגרום להשקעת משאבים רבים עבורו. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 26.6.2014, בבקשה למתן ארכה שהוגשה ע"י JKV (להלן: "ההחלטה בעניין JKV"), המדובר בתביעה בסך 80,000,000 ₪ והיקף החומר בה לרבות כתבי בית הדין רב.

8. עוד לא נעלמה עיני מהשוני בין המבקש לבין JKV , שכןJKV הגישה את התביעה העיקרית והיתה מעורבת בהליכים קודמים בעוד המבקש לא היה מעורב בתביעה העיקרית וספק אם היה מעורב בהליך שהתנהל בראשל"צ וגם אם היה מעורב, מידת מעורבותו לא היתה כשל JKV. מה גם שמעמדו בתיק שהתנהל בראשל"צ היה כצד ג' ולא כבעל דין עיקרי.

9. עם זאת, אין מחלוקת שהמבקש נטל חלק באירועים המפורטים בכתב התביעה וגם לשיטתו היה מעורב בחברה באותה עת; המבקש כבר כלל חלק מטענותיו בבקשה לסילוק על הסף ובהליכים כצד ג'; על ההשקעה שבכתיבת כתב הגנה, אם יתברר כי בסופו של דבר לא היה בו כל צורך (אם תתקבל הבקשה לסילוק על הסף) ניתן לכפר בהוצאות ואף ניתן להגיש בקשה מתאימה לחיוב בערובה להבטחת הוצאות משפט.

10. לגבי השיקול השני, הוא סיכויי הבקשה לסילוק על הסף, אין לי אלא להפנות לסעיף 14 להחלטתי לגבי JKV : " ההלכות הידועות הינן שביהמ"ש לא יעתר לבקשה לסילוק על הסף כדבר שבשגרה וכי קיימת חשיבות רבה לזכות הגישה לערכאות. לגופו של עניין - על פניו, ולמקרא הבקשה עצמה, בה שלובות עובדות וטענות רבות, דומה כי עצם ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף תדרוש ליבון בראיות, אם לעניין היריבות, אם לעניין התיישנות. ספק אם במקרה הנוכחי, בו בכל מקרה תלויה ועומדת התביעה העיקרית, בית המשפט יפצל את הדיון לשלבים, או שמא יבכר להותיר את ההכרעה בטענות היריבות וההתיישנות לשלב פסק הדין, כשכל הראיות תשמענה במקשה אחת. בכל מקרה לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה שהבקשה המקדמית סיכויה כה גבוהים עד שמוצדק להכריע בה ללא שכתב הגנה מונח בתיק בית המשפט. בנוסף ולחלופין, לא יכולה להיות מחלוקת שקל יותר להעריך את סיכויי הבקשה המקדמית מקום שההגנה פרושה כבר בפני בית המשפט".

11. במקרה שלפנינו, עיקר הויכוח בין הצדדים נעוץ בעניין המועד לחישוב מירוץ ההתיישנות. בעוד שהמבקש טוען שכבר בשנת 2004-2005 היה בידי המשיבים/ התובעים מלוא המידע הדרוש לצורך הגשת התביעה, אזי המשיבים בתגובתם חולקים על כך וטוענים כי יכלו הם "להניע את גלגלי ההליך המשפטי" רק לאחר קבלת דו"ח המפרק, בשלהי שנת 2011 (ראו סעיפים 37-41 לתגובה). איני מוצאת לנכון, במסגרת הבקשה לדחיית המועד להגשת כתב הגנה, להעריך את סיכויי טענת ההתיישנות, שהינה לב ליבה של הבקשה לסילוק על הסף. יתכן ויהיה מקום לנהל דיון ולחקור את המצהירים באשר לידיעותיהם; יתכן ויהיה מקום להיכנס לניתוח משפטי בשאלת אפשרות "התנעת ההליך המשפטי". סבורתני כל התבטאות בשלב זה לגבי סיכויי הטענה המקדמית עלולה להיות בלתי אחראית.