ת"א 1916/09 סימון נ' בוקר ואח'

1.עניינה של החלטה זו בבקשת המדינה למחיקת התובענה מחוסר מעש ולמתן צו חוסם כלפי התובעים. כן עוסקת ההחלטה בבקשות נוספות התלויות ועומדות בשלב מקדמי זה של התובענה.

לפיכך, יפורטו להלן (חלק) מההליכים שהתנהלו עד כה בתובענה וההחלטות שניתנו בהם בהקשר זה.

2.ביום 22.12.09 החליטה כב' הרשמת נחליאלי-חיאט (כתוארה דאז) להיעתר לבקשת התובעים ולפטור אותם מתשלום אגרה בגין התובענה שהגישו, בין השאר כנגד המדינה, על סך 3,250,000 ₪ - וזאת כשהם אינם מיוצגים.

המדינה ערערה על החלטה זו, וביום 11.3.10 פסקה כב' השופטת צ'רניאק כי בנסיבות העניין שבפניה היא "מקבלת את הערעור והעניין יוחזר לדיון בפני כב' הרשמת אשר תאפשר למדינה להשלים את טיעוניה על פי כלל המסמכים שהוסיפו המשיבים לאחר שנתנה את החלטתה" (ע"א 7401-02-10).

בהתאם לאמור, ביום 21.5.10 נתנה הרשמת נחליאלי-חיאט החלטה המורה על השלמת טיעונים בבקשה למתן הפטור, לתובעים תחילה ולמדינה אחר כך, "לאחר שניתן פסק דין המבטל את החלטתי לפטור את התובעים מאגרה".

למחרת, ביום 22.5.10, הגישו התובעים בקשה לעיון מחדש בהחלטה הנ"ל ושם טענו לראשונה כי בפסק דינה של השופטת צ'רניאק "לא נרשם כלל וכלל כי בוטלה ההחלטה לפטור (נשוא הערעור). לכל היותר נרשם כי בימ"ש זה יעיין שוב בהחלטה לפטור".

על בקשה זו ניתנה החלטת הרשמת נחליאלי-חיאט, מיום 23.5.10, לפיה "לא מצאתי לשנות את החלטתי מיום 21.5.10. בשלב זה הוחזר הדיון כדי שאעיין מחדש בהחלטתי לפטור את התובעים מתשלום אגרה, ככל שאין הם מבקשים להשלים טיעונם - אין עליהם חובה לעשות כך - מכל מקום אני ראיתי לאפשר זאת כאמור בהחלטה".

ביום 23.5.11 נדחתה בקשת התובעים לרשות ערעור בבית המשפט העליון על פסק דינה של השופטת צ'רניאק, מיום 11.3.10, מחמת אי-הפקדת עירבון.

משכך, ביום 30.5.12, נתנה הרשמת נחליאלי-חיאט החלטה, לפיה "בהתאם להחלטת בית המשפט של ערעור מיום 11.3.10 אני מורה לפרקליטות להשלים טיעוניה בקשר עם בקשת המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרה... זכות תשובה למבקשים תוך 10 ימים".

ביום 24.6.12 הוגשה תגובת המדינה לבקשה למתן פטור מאגרה - ושבה וניתנה זכות תשובה לתובעים.

ואולם, התובעים לא הגישו תשובתם זו, לאחר שביום 13.8.12 הודיעו לבית המשפט כי סיכמו על ייצוגם על ידי עורך דין (תוך צירוף ייפוי כוח מטעמו) וביקשו כי תינתן להם אורכה מטעם זה.

ויודגש, כי ביום 28.8.12 דחתה הרשמת נחליאלי-חיאט את בקשת הארכה בקבעה - "בקשת הארכה אינה ברורה ויש להגיש בקשות ספציפיות למתן ארכה במסגרת מספרי הבקשות הספציפיות".

בקשות כאמור לא הוגשו לבית המשפט, ויתרה מכך - ביום 11.10.12 ניתנה החלטה המשחררת את ב"כ התובעים מייצוג.

בין לבין, ביום 17.1.12, הגיש הנתבע 2 בתובענה בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה (להלן: בקשת בוקר להפקדת ערובה) - ובהתאם להחלטת הרשמת נחליאלי-חיאט, מאותו יום, הועברה הבקשה לתגובת התובעים.