ת"א 19147-05-14 פלוני נ' בע"מ

בפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי, הנוירולוגי, האורולגי והפסיכיאטרי.

העובדות וטענות הצדדים:

התובע, יליד 27.4.1992, נפגע בתאונת דרכים ביום 25.5.13, טוען כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לו חבלות אורתופדיות בגב ובצוואר, בנוסף, נפגע תפקוד כלייתו הימנית, גפיו נימולים ויש לו פגיעה נוירולוגית, כמו כן, התובע טוען כי מאז התאונה הוא סובל מבחינה נפשית מחרדות ומצב רוח ירוד והחל ליטול תרופות פסיכיאטריות.

התובע מבקש מינוי מומחים כאמור לעיל בשל פגיעותיו.

הנתבעת טוענת כי התובע נפגע בהיותו חייל, על כן עליו למצות את זכויותיו מול קצין התגמולים ולפי חוק הנכים, וכי אם נקבעה לו נכות כלשהי ע"י קצין התגמולים הרי היא מהווה קביעה ע"פ דין ומחייבת כאן. הנתבעת טוענת כי נזקיו של התובע, אם יוכחו, מקורם במצב קודם ו/או בתאונה קודמת ו/או מאוחרת ו/או במחלה, ואין להם כל קשר עם התאונה נשוא תיק זה. כמו כן הנתבעת מבקשת כי בטרם תידון הבקשה למינוי מומחה יענה התובע על שאלון וגילוי מסמכים.

ביהמ"ש דרש מהצדדים להשלים טיעוניהם, אולם הצדדים בחרו שלא להודיע דבר, מכאן, לא ראיתי מקום לעכב את הדיון בבקשה למינוי מומחים. הנתבעת לא הודיעה על משלוח שאלונים ו/או גילוי מסמכים.

כמו כן, משלא הודיע התובע כי פנה למיצוי זכויותיו לגורם כלשהו אני יוצא מנקודת הנחה כי אין לתובע קביעה כלשהי ע"פ דין. אם יוכח אחרת, תינתן החלטה מתאימה.

המסגרת הנורמטיבית:

על מנת להיעתר לבקשתה של התובעת על בית המשפט לאזן בין הצורך האמיתי במינוי מומחה לבין שמירה על זכויות של התובע. "בית המשפט ימנה מומחה רפואי רק כאשר מהמסמכים שהוצגו בפניו עולה האפשרות ,שנגרמה נכות לנפגע עקב התאונה". ראה (ר"א 1619/93 "אליהו" נגד טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89).