ת"א 19137-02-11 חנסב ואח' נ' ויצמן

ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים כפי שנרשמו בפרוטוקולי הדיונים מימים 19.5.13, 6.7.14 ו- 7.4.15.

בהתאם למוסכם על הנתבע לשלם לתובעים את חובו כלפי העבר (עד לשנת 2012) בהתאם לנתונים ולדרך חישוב שהוסכמו; דמי שכירות חופשיים לתקופה שהחל משנת 2013 ואילך על יסוד חוות דעת שמאי שמונה מטעם בית המשפט ולפי שיקול דעתו של בית המשפט; וכן סעד מן הצדק ששיעורו יקבע לפי שיקול דעתו של בית המשפט. בהתאם למוסכם נשמרה לנתבע הזכות למכור את זכות הדיירות המוגנת שלו. נוכח ההתפתחויות בתיק שבעקבותיהם פונה הנתבע מן המושכר מכוח פסק דין (שבוטל בהמשך) הודיע הנתבע כי הוא מוותר על זכותו לשוב ולפעול בנכס תוך שהצדדים הגיעו להסכמה לפיה יתאפשר לנתבע להראות את הנכס לאחרים לשם מימוש זכותו למכירת הדיירות המוגנת וזאת בתיאום מראש בין ב"כ הצדדים. הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בהתאם להסכמות, לפי שיקול דעתו, ועל פי ס' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984. הסכמות אלה, כמו גם כלל הסכמות הצדדים כפי שנרשמו בפרוטוקולי הדיונים, מהוות חלק מפסק דין זה.

נתתי דעתי למכלול הנסיבות בתיק. שבתי ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם. בחנתי את חוזה השכירות. עיינתי בתצהירי העדויות על שצורף להם. שקלתי את טענות התובעים ביחס לאי תשלום דמי השכירות, ולתקופה הממושכת בה אלה לא שולמו לפי הטענה. בחנתי את התכתובות בין הצדדים לאורך השנים ואת התמונה שעלתה מהם. הבאתי בחשבון את יתר טענות התובעים כמו גם את טענות הנתבע. הבאתי בחשבון את התנהלות הדברים לאורך ההליכים ובכלל זה את שאירע לאחר שניתן פסק הדין ביום 26.11.14 על ההוצאות שנגרמו לתובעים בשל כך. נתתי דעתי גם למועד שבו פונה הנתבע מן הנכס כמו גם לנכונותו של הנתבע לוותר על האפשרות לשוב ולפעול בנכס. נתתי דעתי לאופיו של המושכר שפעל כמרפאה – בית עסק. עיינתי בחוות דעתו של השמאי שמונה על ידי בית המשפט בהתאם למוסכם. שקלתי את מכלול הטענות והנסיבות.

על יסוד התמונה הכוללת שהובאה לפני בית המשפט אני מורה כדלקמן:

• בכל האמור בחוב דמי השכירות שעד לשנת 2012 (כולל) – הנתבע ישלם לתובעים סך של 104,726 ₪ (סכום זה חושב בהתאם להסכמות הצדדים ביחס לנתונים שישמשו בסיס לחישוב, ע' 7, ש' 16-10, ע' 9, ש' 7 לפרוטוקול, ההפרשים חושבו בהתאם להסכמה ועד למועד פסק הדין);

• בכל האמור בדמי השכירות לתקופה שהחל משנת 2013 ואילך – הנתבע ישלם לתובעים סך של 94,000 ₪ (בהקשר זה הבאתי בחשבון, בין היתר ובנוסף לאמור לעיל, את חוות דעתו של השמאי שמונה, את מועד פינויו של הנתבע מן הנכס ואת טענות הצדדים ביחס לדמי השכירות המשתלמים מאת אחרים לאחר הפינוי).