ת"א 19095-04-14 רוזן ואח' נ' מפגש ריינה בע"מ ואח'

לפניי בקשה מיום 7.4.15 מטעם הנתבעים ל"עיון מחדש" (לפי תקנה 368 לתקסד"א) בצו עיקול זמני שניתן ביום 24.4.14 בתיק זה במעמד צד אחד, באופן שבו הצו יבוטל או ישונה.

בראשית הדברים ראוי לציין, כי בהחלטתי מיום 21.4.15 דחיתי בקשה זו על הסף, מסברתי, שלאור ההסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים ביום 14.8.14 במסגרת דיון בבקשת הנתבעים לביטול צו העיקול ושקיבלה תוקף של החלטת בימ"ש, הדרך הראויה שבה יש לנקוט כדי לבטל או לשנות את צו העיקול היא דרך של תקיפת ההסכמה הדיונית בהליך נפרד. אך הנתבעים, שסברו שהדרך הראויה היא דווקא דרך העיון מחדש לפי תקנה 368 לתקסד"א, הגישו בקשת רשות ערעור לפני ביהמ"ש המחוזי בת"א (בר"ע 10929-05-15), ומשזה מצא להמליץ לצדדים לבטל את החלטתי ולקיים דיון בפניי בבקשת הנתבעים, הסכימו התובעים (כמשיבים בבר"ע) להמלצה זו, ולפיכך הדיון בבקשה שבנדון הוחזר אליי. יצוין כי ביהמ"ש המחוזי הנכבד לא נימק את המלצתו (הגם שברור מלשונה שדעתו נחרצת) ואף לא מצא לקבוע במפורש שהמתווה הדיוני הנכון הוא מתווה העיון מחדש, אך משברור  שבמוקד ההליך הערעורי הועמדו שתי חלופות בלבד (דרך העיון מחדש בה דגלו הנתבעים ודרך התקיפה בהליך נפרד בה דגלו תחילה התובעים) ונוכח תוצאת ההליך הערעורי, המסקנה המתחייבת היא שהמתווה הדיוני שבו יש לבחון את בקשת הנתבעים הוא מתווה העיון מחדש שבתקנה 368 לתקסד"א, והצדדים שלפניי אישרו שכך בסיכומיהם לפניי. מצאתי להרחיב על כך מעט בתחילת החלטתי זו, הן מאחר שבבקשה שבנדון הנתבעים לא ציינו את מתווה העיון מחדש לפי תקנה 368 לתקסד"א כי אם דווקא את מתווה ביטול צו העיקול הזמני לפי תקנה 367(ג) לתקסד"א, והן משבסיכומי הצדדים (בעקבות הדיון בפניי ביום 18.5.15) התעלמו שני הצדדים גם יחד ממתווה העיון מחדש (ואודה על האמת כי במצב דברים זה גם אני התבלבלתי מעט בהחלטת הביניים בפתיחת הדיון בפניי ביום 18.5.15), ובשל כך מצאתי להורות להם על הגשת סיכומים משלימים לגבי מתווה זה. מצאתי להרחיב כאמור גם מאחר שהנתבעים פירשו את החלטת ביהמ"ש המחוזי באופן מרחיק לכת לטעמי, פירוש שלפיו החלטת ביהמ"ש המחוזי ביטלה למעשה את ההסכמה הדיונית הנ"ל.

מן הראוי לסקור תחילה את ההליכים העיקריים בתיק עד היום.

סקירת ההליכים העיקריים בתיק

• ביום 13.4.14 הגישו שני התובעים נגד חמשת הנתבעים תביעה כספית בסדר דין רגיל ע"ס 2,131,120 ₪. עילת התביעה היא אי-תשלום שכ"ט עו"ד לתובעים בגין טיפול משפטי שניתן כנטען וכמפורט בכתב התביעה.
• ביום 13.4.14 הגישו התובעים בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד (להלן – "בקשת העיקול הזמני").
• הבקשה נתמכה בתצהירו מיום 8.4.14 של התובע 1.
• ביום 24.4.14 ניתן ע"י כב' הרשם עמיעד רט (כתוארו אז) צו עיקול זמני על נכסי הנתבעים, במעמד צד אחד.
• ביום 19.6.14 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה כנגד כל הנתבעים.
• ביום 21.7.14 הגישו כל הנתבעים בקשה לביטול פסה"ד ולביטול העיקול הזמני.
• בקשה זו נתמכת בתצהירו מיום 20.7.14 של הנתבע 2 וכן בתצהירו מיום 20.7.14 של עוה"ד ניזאר חדאד (תצהירו של עוה"ד חדאד עוסק שנושא מסירת מסמכי התביעה לנתבעים).
• ביום 28.7.14 הגישו התובעים תגובתם לבקשה.
• התגובה נתמכת בתצהירו מיום 24.7.14 של התובע 1.
• ביום 6.8.14 הגישו הנתבעים תשובה לתגובה.