ת"א 19042-09-15 ג'רני הפקות בע"מ ואח' נ' גרוס ואח'

לפני בקשה למתן צו להשלמת הליכים מקדמיים. המבקשת טוענת, כי חרף החלטות ובקשות קודמות כנגד המשיב – להחליף את חלופת המסמכים הנדרשים לטענתה לשם המשך ניהול התובענה, המשיב טרם השלים ההליכים המקדמיים.

פנייתה הרלוונטית של המבקשת למשיב נעשתה באמצעות ב"כ ביום 17.03.2016 (אף שהיו קודמות). במסגרת זו דרשה המבקשת מהמשיב תצהיר גילוי מסמכים לעניין המסמכים הבאים: "תעודת פטירה של קרוב המשפחה שנפטר כאמור בכתבי הטענות" (להלן – תעודת הפטירה), ו-"התכתבות בינן לבין חברת הביטוח (ביטוח אחריות מקצועית) בקשר למכתבי התובעת אליך ו/ או לפניות התובעת אליך ו/ או בקשר לתביעת התובעת כנגדך" (להלן – התכתבות בנושא הביטוח; סעיפים 1.1 ו-1.2 למכתב ב"כ המבקשת מיום 17.03.2016).

בנוסף, טוענת המבקשת, כי המשיב העביר לה תצהיר גילוי כללי מיום 04.05.2016 חתום ומאומת כדין (להלן – תצהיר הגילוי). בתצהיר הגילוי גולו מסמכים מסוימים (רשימה של 14 פריטים, כאשר חלק מהפריטים הן אסופות של עשרות, אם לא מאות עמודים), והמבקשת ביקשה לעיין בהם.

בתשובתו של המשיב לבקשה, טען המשיב, כי אינו מתנגד לעיון במסמכים המוזכרים בסעיפים 1.3 ו-1.5 עד 1.10 (כולל), ואולם מסתייג מעיון במסמכים אחרים. לעניין "התכתבויות בין ב"כ הצדדים" – נטען כי מסמכים אלה מצויים ממילא בידי המבקשת או ב"כ; לעניין "החלטות ופרוטוקולים" – כנ"ל; לעניין "המסמכים בקשר להליכים שניהלו המבקשת ו/ או מר כהן עם חברת כספית" – טען המשיב, כי בעת שחתם על תצהיר הגילוי סבר כי אילו בידיו, ואולם ככל הנראה המסמכים הוחזרו לאחר ובעקבות ההודעה על הפסקת הייצוג. המשיב הרחיב וציין, כי היה ויימצאו המסמכים – הם יועברו לעיון המבקשת; לבסוף לעניין "מסמכים בקשר עם תיק הוצל"פ שנפתח בשם המבקשת נגד מאור אדרי" – נטען, כי התיק נפתח על ידי עוה"ד יחיאל קיי אשר טיפל בהליכים בשם המבקשת. המשיב טען, כי גם במקרה זה סבר שהמסמכים נמצאים בידי עוה"ד קיי והם בשליטתו, אולם התברר שלא כך.

לבסוף טען המשיב, כי ככל שהמבקשת מעוניינת לעיין ולהעתיק המסמכים המבוקשים (פרט להסתייגויות הנ"ל) – עליה לתאם מועד לעיון ולשלם עבור הצילום, שכן מדובר על מסמכים רבים ביותר שעלות העתקתם אינה מבוטלת.

בתגובה-לתשובת המשיב סיכמה המבקשת, כי תמוהה איך זה שבתצהיר הגילוי נרשם מפורשות כי מסמכים מסוימים הם בשליטת המשיב ובידיו, ושעה שהמשיב נדרש לאפשר עיון והעתקה שלהם – התברר פתאום כי לא כך הדבר. המבקשת עותרת לפיכך, לכפות על המשיב לגלות המסמכים האמורים. עוד נטען, כי בכל הנוגע לגילויי הספציפי לו נדרש המשיב – הרי שאין כל התייחסות לכך בתגובה, וגם מסיבה זו יש להורות על גילויי המסמכים האמורים, שכן לא דיי בציון בתצהיר כי מדובר על תצהיר גילוי כללי וספציפי.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובאסמכתאות שצורפו לטיעוניהם – השתכנעתי כי יש לקבל את הבקשה. ואפרט:

בכל הנוגע למסמכים אשר הוצהר עליהם בתצהיר הגילוי – קיים קושי לקבל את גרסת המשיב, באשר התצהיר מפרש באופן בלתי משתמע לשני פנים, כי המסמכים עליהם מוצהר הם מסמכים הנמצאים בשליטת ובחזקת המשיב. משכך, טענה כי מאוחר יותר התברר כי אילו לא בנמצא – אינה מתיישבת עם האמור בתצהיר הגילוי. בוודאי שנקודת המוצא כי תצהיר לגילוי מסמכים נחתם ומאומת לאחר שהמסמכים המוצהרים בו נבדקו ונמצאו. נוכח האמור, לעניין זה אני מורה על המשיב להעביר למבקשת תצהיר נוסף, בו יפורטו כל המסמכים שנמצאים בשליטתו בהתאם לנוסח שבטופס 11 לתוספת לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות).

בכל הנוגע למסמכים אשר נטען כי נמצאים בשליטת המשיב בתצהיר הגילוי, ואשר התברר כי אינם נמצאים בתשובה לבקשה – יש להצהיר, מתי היו (ככל הידוע) בשליטת המשיב, ומתי יצאו משליטתו. כמו כן יש להוסיף – מה נעשה עד כה לאיתור אותם מסמכים (לרבות פנייה לעיון בתיקים הרלוונטיים (בבית המשפט ובלשכת ההוצאה לפועל). בהעדר ידע אודות אחד הרכיבים המפורטים לעיל – יש להצהיר על כך.