ת"א 1903-01-16 בוזלי נ' קלבר תעשיות וסחר בע"מ

1.לפניי בקשת הנתבעת מיום 13/03/16 (להלן:" הבקשה") לעיון מחדש בצו עיקול זמני שניתן על ידי כב' הרשם הבכיר נ.זיתוני ביום 11/01/16 ובהחלטתי מיום 02/03/16 (להלן: "ההחלטה") בה קבעתי כי העיקול שהטיל כב' הרשם הבכיר על זכויות המבקשת בסך של 280,409 ₪ יצומצם ויועמד על סך של 150,000 ₪ תוך שהותרתי את השעבוד שהוטל על רכבו של המשיב על כנו.

המסגרת הנורמאטיבית

2.וכך מורה אותנו תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 שעניינה " עיון מחדש":

"368. (א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו.

(ב) בעיון מחדש רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, אל ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה; בין השאר, רשאי בית המשפט להורות כי אם יפקיד המשיב סכום מסוים כעירבון או ימציא ערובה מספקת אחרת להבטחת ביצוע פסק הדין, יפקע הצו הזמני."

3.החלטה לגבי סעד זמני- החלטת ביניים היא ועל כן היא אינה יוצרת מעשה בית-דין. מכאן -שהערכאה אשר נתנה את ההחלטה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה, כאשר חל שינוי נסיבות, כשהתגלו עובדות חדשות או במקרה שבו השתכנע בימ"ש כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו.

4.על המבקש העותר לעיון מחדש מוטל נטל השכנוע להראות כי חל שינוי נסיבות או כי העילות בגינן ניתן הצו מוטלות בספק [ראו: רע"א 1056/10 קווי אשראי בע"מ נ' אליעד (מיום (2/8/10)].

הדיון בבקשת הנתבע שלפניי אינו נעשה אפוא DE NOVO ונטל השכנוע מוטל עליו, זאת - להבדיל מנטל השכנוע בבקשת נתבע לביטול עיקול, שם הנטל הוא על התובע - מבקש העיקול הזמני.

אביא להלן את טענות הצדדים, בקצרה