ת"א 1903-01-14 א. נ' שידורי קשת בע"מ ואח'

רקע וטענות הצדדים

עסקינן בתביעת נזיקין לפיצויים בגין נזקי גוף ונזקים תדמיתיים, אשר אותה הגיש מר י.א. ביום 1.1.2014 (להלן: "התובע"). לטענת התובע, הוא זכאי לפיצוי מצד הנתבעות – שידורי קשת בע"מ (להלן: "נתבעת 1"), טדי יזמות והפקות בע"מ (להלן: "נתבעת 2") וטמירה ירדני (להלן: "נתבעת 3"), בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו לו כתוצאה ממעשיהן וממחדליהן של הנתבעות המפורטים בכתב התביעה, אשר בשיאם שליחת התובע לראיון עיתונאי, מבלי שהכינו אותו כראוי, וכתוצאה מכך פורסמה כתבה שגרמה לדבריו ל"גל צונאמי" אשר הרס את חייו האישיים והמקצועיים וגרם לו לנכות נפשית קשה.

לאחר הגשת תצהירים לתיק, הגישו הנתבעות בקשה ביום 12.12.16 בה מבקשות שביהמ"ש יורה על למחיקת תצהירה של אמו של התובע מ. א., ומחיקת סעיפים ונספחים מתצהירו של התובע. בנימוקי הבקשה טענה ההגנה כי בחלק מסעיפי התצהיר של אימו של התובע מצויות הצהרות שהן בבחינת עדות מפי השמועה, אינן קבילות ואינן רלוונטיות למחלוקת הצדדים. באשר לתצהירו של התובע, מצויים סעיפים שהם בבחינת עדויות סברה, עדויות מפי השמועה, טענות משפטיות גרידא, כתבות עיתונאיות, והודעות דוא"ל שאין להם מקום בתצהיר מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, ומכוח הפסיקה.

ב"כ התובע השיב לטענות ההגנה ביום 27.12.16 וטען כי אמו של התובע הצהירה כמיטב ידיעתה ובהתאם לתקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. לא זו אף זו, אלא שכל הסעיפים הינם רלוונטיים, ובאם יחפצו בכך הנתבעות, תעמוד להן זכות לחקור את האמור בתצהירים, בחקירות נגדיות המוקנות להן על פי הדין.

ב"כ הנתבעות הגישה תשובה לתגובת התובע ביום 29.12.16 וטענה כי התובע התייחס רק לתצהירה של האם ולא התייחס לתצהירו שלו, וזאת בנוסף לעובדה שהגיב לבקשה דנא שבוע לאחר המועד שקצב ביהמ"ש.

דיון והכרעה

אקדים כי על אף שהתובע התייחס בתשובתו לתצהיר אמו, הדברים נכונים משפטית גם לעניין תצהירו שלו.

עת עסקינן בבקשות למחיקת סעיפים מתצהירים, יש לעשות זאת במשורה ובמקרים חריגים כדוגמת טענת חיסיון סטטוטורית ובדרך כלל אין למנוע מביהמ"ש לחזות בתמונה השלמה (ראו: בדנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט ביטוח בע"מ). לפי המגמה הזו, ראוי להכריע באשר לרלוונטיות של ראיות במסגרת פסק הדין ולא במסגרת בקשה מקדמית (ראו רע"א 423/83, מדינת ישראל נ' ורד סילברמן, פ"ד לז (4) 281, ת"א (מחוזי חי') 751/06 - חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אי. ג'י. תעש ג'י. איי. אס בע"מ, תק-מח 2008(4), 1524 , 1525 ( 2008 ).

יתירה מזה, היעתרות בנקל לבקשות למחיקת סעיפים מן התצהירים, עלולה לגרום להכבדה משמעותית בהליך (ע"א (ת"א) 3494/07 ישעיהו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ), וזאת בנוסף לעובדה שהנתבעת לא הצביעה על טעמים מיוחדים בבקשתה, המצביעות על חשש לעיוות דין.

בנוסף וכפי שציינתי בעבר בתיק זה (ראו החלטתי מיום 14.4.14), ברבות השנים המשפט הישראלי הלך והתנתק מהנוקשות הפרוצדוראלית הבריטית (ראה לעניין זה את דו"ח הלורד WOOLF אשר הגיש את המלצותיו ב:Draft Civil Proceedings Rules "ACCESS TO JUSTICE" ומנחם קליין ואביעד איגרא, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" (מהדורה שלישית) בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ, עמ' 23-26). תחת זאת, גברה הנטייה שלא להיעתר לבקשות מעין אלו, ולעשות כן במשורה.

אי לכך ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

לאור התנהלות התובע והאיחור בהגשת תגובתו, אין צו להוצאות.

התיק יישמע בהוכחות ביום 2.2.17 שעה 10:00 כמתוכנן.

מוצע לצדדים לדאוג למערכת הקלטה ותמלול בכדי שנוכל לסיים שמיעת ההוכחות ללא עיכובים.