ת"א 19011-10-11 גולדמן ואח' נ' צפרירי ואח'

 המבקש עותר לעיכוב ביצועו של פסק הדין מיום 18.10.16 אשר חייבו לשלם לתובע סך של 370,000 ₪. הבקשה נסמכת על היות המשיב תושב ארצות הברית ועל הטענה כי קיים סיכוי שהערעור יתקבל.

בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תיקון תשע"ד, רשאי בית המשפט לעכב ביצוע כל עוד לא הוגש ערעור. בכך הכלל החדש הוא כי יש לעתור לעיכוב ביצוע בערכאת הערעור נוכח הקושי של בית המשפט להעריך את סיכויי הערעור כנגד החלטתו.

עם זאת, במקרה הנדון למרות הכלל לפיו לא יעוכב ביצועו של פסק דין כספי, מצאתי כי שילוב בין תושבות החוץ של התובע לנימוקי הערעור, מצדיק סעד של עיכוב ביצוע חלקי ובתנאים, כמפורט להלן.

המשיב לא הפנה לנכסים בישראל מהם ניתן להיפרע והציע ערב לחיובו. עם זאת, לא מצאתי כי ראוי להסתפק בערב נוכח סכום פסק הדין ונסיבות העניין.

הערעור מעלה טענות שראויות לבירור, ולא מצאתי כי ניתן לקבוע כי מדובר בערעור סרק.

לטענת המבקש הפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית המשפט עם תשובתו. סכום זה טרם ניתן לצפייה במערכת הממוחשבת, וממילא לא מצאתי הצדקה להפקדה בקופת בית המשפט. אין סיבה שהציבור ישלם הפרשי הצמדה וריבית על פיקדונות מעין אלו שעה שעדיף להורות על ביצוע התשלום לפקודת ב"כ הצד שכנגד שיחזיק הכספים בנאמנות.

עם זאת, לא מצאתי הצדקה לעכב ביצוע של פסיקת הוצאות. צד הזכה בתביעתו זכאי לכל הפחות לשיפוי בגין הוצאותיו, גם אם תלוי ועומד ערעור.

על כן אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, למעט תשלום ההוצאות, בכפוף להפקדת סכום פסק הדין בחשבון נאמנות של ב"כ התובע. ככל שהופקדו הכספים בקופת בית המשפט רשאי ב"כ התובע להעביר פרטי חשבון נאמנות לצורך העברת הכספים, מתוכם רשאי ליטול את ההוצאות שנפסקו לטובת התובע, ואת יתרת הכספים להחזיק בנאמנות עד להכרעה בערעור.