ת"א 18946-09-10 בן בסת נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

לפני בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין שניתן ביום 13.7.14.

מדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,התשל"ה – 1975.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להידחות מן הטעם כי אין מדובר בתיקון "טעות" בפסק דין כהגדרתה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ב 1982 שאותה רשאי בית המשפט לתקן.

סעיף 81 קובע:

• מצא בית המשפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחת ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לענין זה, "טעות"- טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה

  אין מדובר בהשמטה מקרית הנובעת מהיסח-דעת ומתייחסת לדברים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת ליבו ללא דעת.

  אין עסקינן בפרט שולי, בהשלמת נימוק או בציון סכום.

  ראה ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב פ"ד לב (1) 667, 670-671 , דברי כב' השופט מ' שמגר (כתוארו אז)

  "מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית-המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על-ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר. במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שיכחה שבעטיה לא התייחס בית-המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית-המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח-הדעת".

   

  אשר על כן הבקשה נדחית.